טוב.. אני לא מעדכנת כאן הרבה ואם כן אז אני מוחקת את הפוסט ישר אחרי כי במבט לאחור אני קולטת שכתבתי על דברים מטומטמים וזה מציק לי בעין.

זאת תקופה מעצבנת החזרה מהשביתה צריך לשלים חומר ויש מלא מבחנים ובלה בלה בלה.. נאחוי היינו צריכים ת'שביתה הדבעית הזאתי ..מי צריך חופש גדול אחריי חופש גדול?

אתמול היה אמור להיות לי שעתיים בתלמוד מהשעה השנייה עד השלישית והסתבר שביטלו כי המורה החליטה לא להרגיש טוב, אז חזרתי הביתה.. ובמקום זה היה תגבור לאיזו הקבצה ..

זו רק אני או שאני חכמה מדיי בשביל ביצפר?

משהו שפעם רציתי לעשות.

אני לא יכולה לכתוב את האות ק נורמלית במקום זה הוא מקליד לי € ,

אז כל פעם שיש את האות אני צריכה להדבי€ .[עכשיו לדוגמה אני לא]

כל זה קורה בגלל שלמקלדת שלי יש כלמידיה והיא עומדת למות.

אני חושבת שאם הייתי יודעת איך לסגור את הבלוג הייתי חוסכת לעצמי הרבה כאבי ראש, אבל מצד שני דיי חבל לי וזה.. נראה לי שזה קשור לעובדה שאני לא יכולה לזרוק חפצים ישנים שאין בהם יותר תועלת .

קורה לכם שאתם מתהלכים ברחוב ורואים מלא פרצופים מוכרים שלא ראיתם כבר הרבה זמן רק מה , שהפרצוף שלכם לא נראה להם מוכר|? כמעט כל יום זה קורה לי מה, זה אומר שאני רב פרצופית?

או הכי גרוע אלו המקרים שנתקלים באנשים מוכרים [והם כן מזהים אותך] אבל שניכם מסיטים את המבט כדי לא להתקל אחד בשני ולמנוע מבוכה , או "היי" מביך. גם זה קורה לי כל יום.

היום אני בת  שש עשרה וחודש.