הימים חולפים ואין זמן לחשוב או לעשות משהו חיובי כמו לכתוב כמה מילים בבלוג. הנה חודש פברואר נגמר בלי שכתבתי כמעט, בכל זאת, חודש קצר פברואר. במהלך שעות היום העבודה מעסיקה אותי וביתר השעות הילדים. במעט השעות הפנויות שיש לי אני משתדל לקרוא משהו (עכשיו זה "אובלמוב" הנהדר ו"קיצור תולדות האנושות" שבינתיים לא מחדש לי הרבה) ולצפות במשהו (עכשיו זה true detective המצוין), לא יודע למה, כנראה שאני מרגיש שכך אני שומר על שפיות. עדיין מקפיד פעם בשבוע לפחות להפגש עם חברים, לקחת כמה שאיפות ולשכוח הכל לשעתיים-שלוש. בשבועות האחרונים גם מקפיד, איכשהו, להקדיש חצי שעה פעמיים-שלוש בשבוע לקצת פעילות גופנית. ובכל זאת, משהו חסר. הצורך לכתוב משהו שאינו סתם תיאור יבש ועובדתי של קורות חיי עדיין קיים. אבל כשהמחשבות אינן פנויות לדמיונות ובדיות, קשה מאוד גם למצוא את הרעיונות וגם למצוא את הזמן לכתוב אותם. למעשה, אם הרעיון יבוא, הזמן יימצא. אך בשביל רעיון צריך זמן. וזמן חסר מדי.