| |
יומן אבטחהבלוג אבטחת מידע. עדכונים, עניינים, חדשות ופרסומים. הכל מכל בכל בנושא אבטחת מידע. ופרטיות. |
| 7/2009
מאגר ביומטרי, חוויות מהכנסת ומה כל כך חשוב בפרטיות
השתתפתי שלשום בדיוני וועדת הטכנולוגיה בנוגע לחוק המאגר הביומטרי. קצב הדיונים שמכתיב מאיר שטרית אינו מאפשר דיון רציני ומעמיק במשמעויות החוק למצדדים ולמתנגדים. נראה שכריכת המאגר עם הזיהוי החכם תפגע בכולנו. משרד הפנים צריך את החוק על מנת לאפשר התנעת ניפוק דרכונים ביומטריים, כאלה הנדרשים על ידי הרשויות השונות בעולם. אין צורך במאגר ביומטרי על מנת לעמוד בתקינה שכזו, אך במשרד הפנים החליטו שהם רוצים גם מאגר. ההנמקות לטובת המאגר מועטות מדי לטעמי ואינן מאזנות את הסיכונים הגלומים בו (ועל כך אפרט ברשימה נפרדת). קיימים מספר רב של צעדים שמשרד הפנים יכול לנקוט על מנת להתמודד עם סוגיית זיופי תעודות זהות, צעדים אותם לא נקט מעולם ככל הנראה. כעת, באבחת חקיקה מנסה משרד הפנים לתקן את העוול ההסטורי שגרם לנו (האזרחים התמימים), אלא שבמהלך זה מנסה המשרד שלא הצליח לעמוד בקצב הזמן לקפץ אל מעבר לזמן, לעתיד. והעתיד, כפי שיודע כל מי שחשב שיהיה כבאי כשיהיה גדול, אינו צפוי וכך גם שאלת השלכות קיומו של המאגר הביומטרי עלינו. בשתי מלים מבטיחים לנו כל הזמן ש"יהיה בסדר". נשמע מוכר? נשמע מטריד.
הסיכון המרכזי, כפי שנדמה לי כרגע הוא לא דליפה של המאגר על ידי פרצת אבטחה (למרות שזה סיכון ממשי ואף יותר מסביר בעיניי) אלא ניצול לרעה של המאגר על ידי רשויות באופן שיוביל לדליפתו או לאגירתו בידי רשויות שונות. למי מכם שלא עוקב אחרי הדיונים או הצעת החוק, המשטרה רוצה לאפשר לה לקבל נתונים ביומטריים של אזרחים על מנת לחקור פשעים. ניתן להתווכח על הצורך האמיתי בכך, בייחוד לאור העובדה ששאר משטרות העולם המערבי אינן מקבלות גישה למאגר שכזה (שאינו קיים ולו במדינה מערבית אחת). המשמעות ברורה - המשטרה אינה רוצה רק להצליב נתונים עם המאגר (על מנת לזהות פושעים שנעצרו) אלא גם לשלוף כמות עצומה של רשומות ישירות מהמאגר על מנת להשוות במעבדותיה לטביעות אצבע או תמונות שקיימות בידה. בכך רוצה המשטרה לאפשר לה להזליג בצורה שיטתית ומסודרת מידע מתוך המאגר הביומטרי החוצה ולקדם את חזון האח הגדול. כמובן שכל זה עטוף במעטפת משפטית נאה המחייבת חתימה של שופט על כל בקשה, אך בפועל מדובר בחותמת גומי חסרת משמעות. הלא בכל חקירת פשע יעלו טביעות אצבעות לא מזוהות והמשטרה תמיד תוכל לטעון שאלו הלא מזוהים הם החשודים האמיתיים. מכאן ועד להפיכת המאגר המשטרתי למאגר מקביל למאגר הביומטרי הדרך קצרה. אלא שבעוד שעל המאגר הביומטרי מטיל החוק סייגים וחובות רבים, לא כן על מאגר המשטרה שאיננו כלל "מאגר ביומטרי". נטפלתי למשטרה, אך יש לזכור שגם השב"כ יקבל גישה מלאה שכזו למאגר (אם לא יותר מכך).
ככל שאני מנסה להסביר את החשש לפרטיות, הטיעון המרכזי אותו אני שומע מאנשים הוא "אבל אני בסדר, מה יש לי לדאוג? ואם אהיה עבריין, אז שיבלשו אחרי". אני חושב שדווקא אנחנו "הבסדרים" צריכים לדאוג מהחוק, יותר מהעבריינים. אדם שיודע שכל פעולה שלו מתועדת ומשוייכת לו, נרתע מלבצע פעולות, גם פעולות מותרות. תחשבו על ילד (ההורים שביניכם) שיודע שהוריו עוקבים אחר כל צעד שלו. האם הוא מתנהג כטבעו, או שהתנהגותו משתנה בהתאם? כעת תחשבו על אדם בוגר שרוצה לצאת ולהפגין ויודע, מנסיון העבר, שבכל הפגנה יש מי שחוצים את הקווים. לא הוא, חס וחלילה, אך ישנם כאלה. אותו אדם בוגר יודע גם שכיום, כל הפגנה שלו תתועד תחת תיק אישי במחשבי המשטרה. אותו מפגין יודע גם שהוא עלול להיות מוזמן לחקירה פלילית, עובדה לגביה הוא עשוי להשאל במקום עבודה עתידי. אותו אדם בוגר נמנע כעת מלהשתתף בהפגנות. הוא אינו רוצה להסתכן. הוא מוותר על זכותו הדמוקרטית. הוא כבר וויתר על זכותו לפרטיות. חשבו על אדם שעובר ליד רכב משטרה שחונה באדום לבן ומצלם אותו בטלפון הנייד על מנת לשלוח לעיתון. כעת, הוא מסתכן בכך שהשוטר צילם אותו והוא יוזמן לחקירה, . או סתם יהיה חשוף להתנכלות מצד שוטר ש"יחטוף" כיוון שהתנהג כעבריין וינסה לפרוק את תסכולו על האזרח המתלונן. אין זה משנה כלל אם המשטרה אכן תעשה את הדברים האלה או לא. מה שחשוב הוא שהאזרח "יודע" שהיא יכולה. האם האזרח הישר ידווח על העבריין המשטרתי? או שאולי הפעם יעבור לידו ולא יאמר דבר? למה להסתבך עם המשטרה? הסכנה לפרטיות אינה סכנה לפרטים, אלא סכנה לדמוקרטיה. זו סכנה למעורבות אזרחית בחברה בה אנו פועלים. זו סכנה לנכונות שלנו לקחת סיכונים למען הצדק.
בעבר התנדבתי עם נוער רחוב במסגרת על"ם. במסגרת זו יצא לי לפגוש את המשטרה כפי שהיא נראית ברחוב, עת היא מתעמתת עם מי שנדמים כמפרים את הסדר הציבורי. מעולם בשיחותיי עם השוטרים לא הרגשתי נוח, תמיד נכחה שם ברקע האפשרות שמישהו מהם יחטוף את הג'ננה ויעצור אותי רק בגלל שהעזתי לומר לו שהתנהגותו אינה מקובלת. אחד הדברים המגנים עלינו בעמידתנו אל מול שוטרים ברחוב היא דווקא הפרטיות. נכון, חובה להציג תעודה מזהה לשוטר, אך אף שוטר לא יעצור אותך רק בגלל שאין לך תעודה מזהה. כאשר הפרטיות נעלמת, נעלמת איתה ההגנה הטבעית-הפסיכולוגית הניתנת לאזרח בבואו לסייע לחלש המתעמת עם נציגי החוק. האנונימיות אינה רק אמצעי לפושעים לבצע פשיעה, היא גם גורם המאפשר לאזרחים תמימים לנהוג בצורה הגונה וצודקת אל מול אי צדק ברור.
את כל אלה מסכן המאגר הביומטרי.
| |
| כינוי:
גיל: 50
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
