יומן אבטחה

עו"ד אודיה קגן כותבת במאמרה בלמהנט כי קיימת בעיה אמיתית באינטרנט האלחוטי. רשתות רבות אינן מאובטחות וכתוצאה משתמשים מזדמנים עושים שימוש ברשתות אלה. מוזר. אני חשבתי שאם פז מרשתת את סניפי yellow כך שכל אחד יוכל לגלוש בהם ברשת אלחוטית, או שבתי קפה ברחבי הארץ עושים זאת, הרי שמדובר במשהו חיובי. אך לא ולא. יש לנו פה בעיה של גידולים שפירים וממאירים (כך על פי עו"ד קגן).

ומה לגבי כאלה שמפעילים אינטרנט אלחוטי ולא רוצים שיגלשו להם? אין כל בעיה לחסום זאת ברכיבים הקיימים וקגן צודקת שאין מספיק מודעות לאפשרויות אלה. עם זאת, הפתרון שלה קצת תמוה: 

"שכנוע כזה צריך לבוא במספר דרכים: חינוך והבהרת הסכנות הטמונות ברשת פתוחה, חיוב ספקי האינטרנט לעודד לקוחותיהם לאבטח מחשביהם, חיוב בחוק של חברות ועסקים אשר בידם מידע פרטי של לקוחותיהם לאבטח את הרשתות ועידוד מוכרי הנתבים לשנות את ברירת המחדל כך שתחייב או תעודד אבטחה"

חינוך הנו תמיד דבר ראוי.

חיוב ספקיים לעידוד לקוחותיהם לאבטחת המחשבים - כלומר לשלוח שוטרים לעצור ספקים שלא מעודדים אבטחה?

חיוב בחוק של חברות ועסקים לאבטח מידע פרטי - מוזר, אני בטוח שעו"ד קגן מכירה את חוק הגנת הפרטיות. למה צריך עוד חוק לא ברור לי.

הגיע הזמן להפנים כי לא כל פרצת אבטחה היא בעיית אבטחה. כדי שתהיה לנו בעיה צריכה להיות פרצה שמנוצלת לרעה. נכון שנתבים אלחוטיים מוגדרים לשימוש חופשי כברירת מחדל. זה עוד לא הופך את זה לבעיה.