בעקבות תכתובת מיילים, שלח לי דן את הקישור לכתבה הזו ב-Wired. עוד כתב שנכח בתרגיל תקיפה מקוון ונדהם לגלות שאפשר להשבית חצי מהיקום ממחשב אחד. זה הזכיר לי את הכתבה הזו ששלח לי איתן. שימו לב לסיפא:
פגיעה פיזית של טיל או פצצה אמנם מפחידה יותר מבחינה פסיכולוגית, אך חשוב לזכור שפריצה וירטואלית למערכות מחשוב עלולה לגרום את אותה כמות נזק ואף יותר, וקל יותר להוציא אותה אל הפועל ברמת דיוק גבוהה מאוד. בעוד שיגור של רקטת קסאם או קטיושה יכול להסתיים בנפילתם בשטח ריק ללא גרימת נזק כלל, פריצה מוצלחת למערכת מידע קריטית תסתיים כמעט בוודאות בפגיעה.
זה בדיוק העניין עם טרור קיברנטי: אנחנו יודעים בוודאות שטרור רגיל לא תמיד מצליח והוא קשור בעיקר להפחדה ופחות לאיום מהותי על קיומה של המדינה. עם טרור קיברנטי, מאחר ואין לנו כל ניסיון ממשי, אנחנו לא יודעים שהוא יכול לא להצליח ולכן כל תרחיש של טרור קיברנטי הופך למציאותי.
בלשון הכתבה - בעוד שטיל יכול ליפול במקום הלא נכון ולא לגרום נזק, פריצה מוצלחת תמיד תגרום נזק (ופריצה לא מוצלחת?).
זה נכון שניתן לגרום נזק עצום למדינה באמצעות טרור קיברנטי, אבל העניין המהותי הוא לא מה יכול לקרות, אלא מה באמת יקרה ולשם כך חשוב להשקיע לא רק בפיתוח תרחישי יום הדין, אלא בעיקר להעריך את סבירותם.
יש דבר כזה שנקרא יותר מדי בטחון ויש לו מחיר יקר ברמה הלאומית.
זה לא שאין איום של טרור קיברנטי, אלא שנראה לי שיש קצת הייפ בנושא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
