אתם חייבים אבל ממש חייבים לקרוא את זה:
"של מי הבלוג הזה לעזאזל?"
החיים שלי עכשיו בחוסר וודאות מטורף - בעוד חודש וחצי בערך אני אדע אם אלוהים ממש אוהב אותי או שאני אצטרך להמשיך לעבוד קשה בשביל החיים האלה...
אני שונאת את התקופות חסרות הוודאות האלה - לא יודעת מה קורה איתי לאן אני הולכת ואיפה נמצא הבית ובכלל מאיפה לעזאזל הגעתי ומה אני עושה כאן?!
ורק לאלוהים הפתרונים
חבל שאין לי את הטלפון הישיר שלו
אני מרגישה צורך לעשות קצת ממש טיפה סדר בחיים שלי אבל עכשיו שום דבר לא תלוי רק בי אז אני כותבת בצורה לא ברורה אולי לאחרים אבל מאוד הגיונית לי ומוסיפה קווים מפרידים בכל משפט בתור פיצוי על אי ההפרדה בחיים שלי
ובראש מתנגן כל הזמן השיר של עברי לידר
"אם הייתי חכם אז הייתי יודע מה להגיד
משתמש במילים נכונות להסביר את עצמי
אם היה לי כדור אז הייתי בולע הכל
כמו ילד טוב שהיה לו טעים וגמר לאכול
מתחמם - מתחמם לי המוח
מתכווץ עד שבא לי לצרוח
מ ס פ י ק ..."
וכשממש קשה אבל ממש מעצבן אני שוב חוזרת וכותבת וככל שההפסקה יותר כך הכתיבה שלי ברורה פחות... אבל ככה זה וככה אתם אוהבים אותי
(;
אז מה? לחזור?