כן.. שאלה שנשאלת כל כך הרבה פעמים בשבוע,בחודש מי יודע כמה בשנה..
מה בסה"כ ביקשתי מישהו נורמאלי מישהו עם רגש? ולא עם יצר רע לסקס... אחד כזה אוהב וחם...
אבל לא יש רק חולים בראש... ישר שואלים אותי יאללה מתי אני נוגע בך..למה לא? מה אני לא מושך? הכרת אותי לפני דקה
וכבר אתה מחפש את הדרך למיטה שלי שאגב שונאת גברים כמוך!?!?. כאילו מה אני לא מבינה..מה חשבת לעצמך
כששלחת יד עוד לפני שידעת איך בת כמה אני ואיפה אני גרה? חצוף ואתה עוד מתעצבן לך חפש מי ינענע אותך לפני שאני
אסלר אותך...ואדדה אותך בכל רחובות ת"א.. עם שלט על המצח אני אידיוט עם תעודות..
את האמת שיש לציין שלא כולם כאלה..יש כאלה שהם בסר ואפילו בסדר גמור..
אז איפה הם?!?!!?
וגם כן משרד הביטחון.. כל כך הרבה דברים להגיש וכלום כלום לא זז...
3 חודש כבר מאז הפציעה.. מתחילה להתנוון כבר... זה לא עוזר לי שאומרים לי שמבינים אותי,אף אחד לא יכול לדעת
מה זה מרגיש להשתחרר 3 חודש לפני החפש"ש המיוחל,אף אחד לא יכול להבין מזה להיות כל היום בבית בלי רצון לצאת בכלל
אז לאן זה מוביל למצב של ניתוק... דיי כמה אפשר להיות מנותק..?
אז כן הדברים התחילו קצת להסתדר..אבל כמו בכל התקדמות בחיים יש גם נסיגה... נסיגה מעצבנת ולא ממש נתונה לשיקול דעתי..
אחת כזאת לא צפויה כזאת שגורם לחוסר אונים..וכשיש את החוסר אונים הזה אז המצב משתנה וכבר לא אכפת לנו מה היה קודם
רק שעכשיו יהיה בסדר.. אולי אח"כ נתחיל לחשוב מה יהיה...
אז זה מה יש ואם זה זורמים..
נשתמע
בבלוג זה
בכל הבלוגים
