כשאתה ילד,
אתה רוצה להאמין לכל מה שהמבוגרים אומרים לך.
אתה שוכח מכל הרשע בעולם.
אך עם זאת אני יודעת-
שבלי רע לעולם לא היינו מזהים את הטוב.
השנאה נותנת לי כוח, גם שאין תקווה.
אתה חושב שאתה מנצח.
אבל שאתה משחק את המשחק שלהם אתה מפסיד.
אתה מאבד את עצמך.
אתה לא יודע מי אתה בכלל.
אך המסכה שאנחנו עוטים, בסופו של דבר מתפוצצת.
ורק אז אנחנו מגלים מי אנחנו באמת.
ואז אתה בצרות.
ורק שהצרות מתחילות אתה פונה לאלוהים,
וכשהוא לא בא..
נותר לך רק להתמודד עם החיים העלובים שלך.
אתה מנסה לשכוח איך הגעת הנה.
איך הגעת לחוסר אונים הזה.
אתה מסתובב בתוך עצמך.
ומבין כל השקרים.
אתה בוחר את זה שהכי מתאים לך.
בסופו של יום הוא ברח, רק בדרך אחרת.
ואולי לפעמים רציתי לברוח. להיות הוא.
רק בשביל שהם יבינו.
במותו רק הוא מנצח.