החיים זה כאן?!

***

לזיכרון הקולקטיבי שלי יש עצירות, ולא, אני לא מדברת על 'אוסף של עובדות והשקפות שמהווים חלק מתרבות של קבוצת אנשים',

אני מדברת על הקולקטיב הצעיר שלי ושל ההוא שישן עכשיו במיטה פרוש אברים ומשתלט גם על החצי שלי.

השבוע הייתי בשני ראיונות עבודה, כל אחד שעה וחצי, על ספתא שלי סיפרתי ובשום שלב לא אמרתי "הי אני נשואה קולולו קולולו", כאילו- היי אני א' גרה ב-ב' לומדת ג' עם נסיון ב-ד' ושום ציון לנ-ש-ו-א-י-ן. חזרתי הביתה, ניסיתי לחשוב למה זה לא עלה, למה לא ציינתי את זה, זה לא חשוב? זה לא קשור לעבודה? למה בכלל לא חשבתי עליו?

אתה אומר שאתה נשוי? בטח. זה הדבר השני או השלישי שאני אומר. היי אני א' גר ב-ב' ונשוי ל-

לך.

***

החזרתי את הטבעות ליד שמאל. לא לאצבע שליד הפינקי, היא עדיין פורחת. לאצבע של המורה.

***

(I Kissed a Girl - Katy Perry)

הזיפים בזקן שלו מגרדים לי את הכנפיים בשכמות אבל אני לא אזוז.

***

פוסטים מפרפרים לי בבטן מונעים מהקרום לעטוף אותי בשינה, אז אני קמה מהמיטה ומדליקה את המחשב, מקלידה סיסמא, הסקייפ עולה, מחפשת את קאתי פרי ביוטיוב, שמה בריפיט וכותבת.

והנה הוא מציץ פותח את הדלת שלי, אבל רגע אמצע הלילה אתה אמור לישון, מה פיפי עכשיו, אה נכון אתה הולך להשתטח על קברי צדיקים בארבע לפנות בוקר אז בוקר טוב "בוקר טוב" קאתי פרי ברקע נישקה בחורה והלב שלי מפרפר מבפנים מהצורך לפרוק פה חודשים על אותיות שלא הוקלדו, כאבי מרפקים שנחסכו ולילות ארוכים של נדודים שלא מצאו את פורקנם במקלדת המאובקת שלי.

הפוטושופ תוקע את המחשב, אני סוגרת, הוא מאט אותי ואם אני אפסיק אני אפסיק.

***

אני כותבת. באמת? מה את כותבת?. פוסט, עכשיו לך מפה. את רוצה גט?. לא, למה?. קנית לי עוגיות שיבולת שועל. וזה לא מתאים לקברי צדיקים?

יום חמישי בלילה של לפני הבוקר של יום שישי וכל פעם אני צריכה ללחוץ ריפיט ביוטיוב, כואבים לי הפרקים, חיפשתי כיסא מחשב באיקאה אבל הנפש האליטיסטית שלי מתקשה להתפשר, נוחות על חשבון יופי לא מתקבלת, בחיי שאני עובדת על לשחרר את הפיג'ו 206 שלי לעולם החופשי ולהסתפק בפיאט פונטו אבל אני לא מצליחה, אז בינתיים אני אוציא מעבר ליכולתי על מוסכים יוקרטיים עם שירותים נקיים וקופונים של הגרלות מבצעים 'רק תשובי תמורת הנחה של 40 ש"ח מתוך ה3000 שאת הולכת להוציא אצלנו' ואסבול מדלקת בגיד והתפוררות כוללת של יד ימין כי אני לא מוכנה לקנות כיסא מחשב מכוער והכיסא שאני רוצה מהביטאט עולה יותר מהמשכורת שאני מכניסה ו-אני מתקמצנת על עכבר מתאים ליד הענקית שלי, אז אני אסבול, כן ,ובעלי יאהב אותי גם אם תנשור לי היד. בררתי את זה כבר.

***

עשיתי הפסקת קקי, השלישי לערב זה, אולי הבטן שלי לא מפרפרת מפוסטים בעצם, אולי זה הפנקייק מבית הפנקייק שמפרפר את דרכו החוצה. שיואו את מסריחה. כן כן, לכבוד הוא לי, מתי אתה הולך?. עכשיו. טוב תכניס את הבן שלך לפני שאתה הולך.

ארנולד!

ארנולד!

אאאארנולד!

(אבל מאמי...השכנים...)

***

אתמול שכחתי לקחת גלולה, הראשונה לחודש זה, אתה- תזכיר לי לקחת היום, אל תסתכל עליי ככה, אני רואה את התינוקות המעופפים באישונים שלך, תמצמץ ומהר, הם משתקפים באישונים שלי וזה צורב.

ארנננננננננולד!

אני מזיעה מתחת לציצי, הם נחים להם על הכרס, לפני הילדים הם כבר נחים ואני מזיעה. הטבעות מושחלות על השרשרת, הן עושות לי פריחה באצבע השכנה, משתפשפות/מאיימות מנכסות לעצמן טריטורה שבעבר הייתה קרקע בתולה וחופשית, ואני פורחת.

אני הולך. גם אני, נגמרה לי המוזה. טוב ארנולד מסתובב בחוץ לא הצלחתי לתפוס אותו הוא מצא איזו נבלה. טוב תביא לי 'הארץ' כשאתה חוזר.