טוב אז זה התחיל בזה שקבעתי לי לפני שבועיים לבוא השבוע למילואים בימים שלישי ורביעי כשביום שלישי אני עושה לילה. יותר משנה וחצי לא עשיתי לילה שם... טוב זה לא מדויק כי סגרתי שבת וגם הייתי שם כמה פעמים יומיים רצוף באמצע שבוע. אבל זה היה כשלא היו טיסות או כשהחובות המנהלתיות שיש לתורנות עושה לילה לא היו מוטלות עלי. זה היה מתיש.. הייתי צריך לבנות את התדריך למחר וכבר שכחתי איך עושים את זה כמו שצריך ואיך לחשוב על הכל. מדהים מה שנה וחצי עושה לבנאדם. גם באתי, ישבתי בעמדה וזכיתי לקבל הרבה תנועות ועומס גדול על הקשר. כשהייתי חייל רק חיכיתי לימים כאלה של עומס קשר בלי שאני משגיח על מישהו שמתלמד ועושה את העבודה. אבל עכשיו, שמעו אני פשוט חלוד. אבל הצלחתי להכנס לעניינים וזה היה מלחיץ אך נחמד. התגעגעתי לפרץ האדרנלין הזה.
משהי שם הרגישה לא טוב אז הקפצתי אותה בלילה למרפאה והייתי איתה קצת. למחרת שוב הקפצתי אותה למרפאה כדי שתראה רופא ולאחר מכן כשקיבלה גימל הוצאתי אותה מהבסיס והסעתי אותה לצומת ביל"ו שם היא לקחה אוטובוס הביתה. מסכנה, היא היתה חלשה ממש. יש עוד כמה חיילים ביחידה שחולים ולכן ביקשו ממני להגיע גם ביום חמישי כי הם במצוקת כוח אדם. גם ביום ראשון ושני ביקשו ממני להגיע כדי לעשות לילה. מאחר וביום ראשון אני מתחיל את קורס הפסיכומטרי אמרתי להם שאני אגיע אחה"צ אבל שיורידו ממני את עניין התדריך כי אני רוצה להתרכז בלימודים.. אני בא רק כדי לדבר עם מטוסים. למחרת אני כנראה לא אשאר לכל היום ואחזור הביתה מקודם יחסית ללמוד.
אז שלושה ימי מילואים זה לא קל.. זה מתיש! נכון שאני לא קרבי אבל אני עדיין לא ישן הרבה, רק חמש שעות בלילה וכל הזמן עובד שם. זה מתיש מנטאלית. לפני התחקיר והשחרור שלנו ביום חמישי אמרתי לחבר שלי מהשירות שגם הוא עשה מילואים איתי שדי, אין לי כח יותר.. רוצה הביתה. השביזות חזרה! הוא צחק עלי שאני עכשיו יוצא חמשוש ומקבל אפטר הפוך ביום ראשון. כמו בימים ההם ממש. כמעט שבוע מילואים.. לא נורא, זה כסף טוב ואני מקווה לצבור יותר ימים השנה כדי לקבל מענק גבוה יותר. אגב מענק, אני כבר מחכה ליום העצמאות...
אני זוכר שעד לפני כמה ימים עוד היו בי מחשבות לחזור לקבע. מדי פעם זה צץ ועולה. אבל אז אני מגיע למילואים של כמה ימים ומבין שפשוט אין לי אנרגיות לזה.
טוב, לימודים. כאמור ביום ראשון אני מתחיל את קורס הפסיכומטרי. את הסופ"ש הזה אני מתכוון לנצל ללימודים בעיקר. עברנו על מילים, אני וחברי בזמן שהיינו במגדל. גם הוא מתחיל ביום ראשון בהייקיו אבל במקום מגוריו. באנגלית אני טוב כי אני דובר ובמבחן הדיאגנוסטי הכל יצא לי שם מצויין אז אני לא נוגע בזה. על מילים בעברית לא יזיק לי לעבור קצת למרות שגם שם אני טוב יחסית ופחות מודאג. מתמטיקה ובעיקר אלגברה וגיאומטריה - שם אני צריך לתת פוש רציני וזה מה שאני אעשה.
אין לי כח לקום מהמיטה, אתמול חזרתי מותש. טוב, תאחלו לי בהצלחה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: