קודם כל בן אדם, אחרי זה קצת מהכל

כן כן, אני עדיין בחיפושים. לפני שבוע עבדתי כצלם בפאב בקיבוץ גת וזה היה בן זונה. שתיתי ואכלתי על חשבון הביתה, דברתי עם המלצריות.. הסתובבתי וצלמתי. מאחר וזה היה ערב רגוע יחסית לא עבדתי יותר מדי ויצא לי סתם לשבת הרבה. גם כשעבדתי זה לא באמת היתה טרחה ודברתי עם האנשים שם. בכלל, להיות צלם זה כיף. כולם מסתחבקים איתך, הבחורות מפלרטטות איתך ואתה נהנה ומקבל על זה כסף. כשיצאתי מהפאב בסוף הערב והתחלתי לנסוע עצר אותי איזה בחורצ'יק ושאל אם יש מצב שאני מסיע אותו ועוד שני חברים לבית גוברין בשביל 50 שקל. עכשיו, אני לא נוסע דרך בית גוברין אבל בשביל 50 שקל? למה לא.. תכלס הדרך שאני צריך לעשות בשביל לעבור דרך הקיבוץ הזה ארוכה רק בשתי דקות יותר בערך מהדרך הרגילה שלי. הסיבה שאני לא לוקח אותה אף אפעם וביחוד לא בלילה היא שמדובר בכביש חקלאי צר ומפותל שאני לא אוהב לנהוג בו. בכל מקרה, בערך באמצע הדרך הוא אומר לי "בוא קח עוד חמישים" ונתן לי עוד שטר עם דיוקנו של עגנון. מאה שקל בשביל כלום, תענוג:)

בעל הפאב אמר לי שנדבר בתחילת השבוע בנוגע לעוד ערבים שאני אהיה צלם בפאב. התקשרתי אליו אתמול ושלחתי אסאמאס, בלי תשובה. אני צריך לדבר עם שכן שלי... אמרנו שנסע לכמה פאבים/גני אירועים להציע את עצמנו כצלמים. אני אתקשר אליו אחרי כתיבת הפוסט. הייתי אצלו לפני שבוע, ישבנו, שתינו, דברנו ואז עקצה אותי דבורה באחת מהבהונות ברגל. סעמק זה הציק לי...

חוץ מזה כשהייתי במילואים ביום שני דברתי עם מישהו אחר שעושה מילואים אצלנו שהיה פקח שם לפני יותר מעשר שנים. הוא הציע לי לשלוח אליו קורות חיים. הוא סמנכ"ל אסטרטגיית שקר כלשהו בחברת הייטק ואמר שהם מחפשים מישהו שיעסוק במכירת תוכנת אפליקציות או משהו כזה. מכירות זה משהו שלא עסקתי בו מעולם וזה גם תחום שאני מרגיש לא בנוח להכנס אליו (מבחינה מוסרית ערכית) אבל אני כבר הרבה זמן מחפש עבודה והוא אמר שהמשכורת יפה מאד וניתן להגיע עם עמלות לסכום של חמש ספרות. לא רע בשביל מישהו שמחלטר פה ושם ועושה כסף ממילואים בעיקר כרגע. שלחתי לו קורות חיים כשהגעתי הביתה ולמחרת משהי התקשרה אלי. בדיוק הייתי במילואים והשיחה נגררה לסוג של ראיון טלפוני כזה. היא אמרה שיצרו איתי קשר בהמשך אבל אני פסימי, לא נראה לי שהיא התלהבה כל כך מזה שאין לי נסיון במכירות. מה גם שהעובדה שאני במילואים לא תרמה כי היו כל הזמן הפרעות שמנעו ממני להתרכז ולכן לא "מכרתי" את עצמי כמו שצריך.

אולי בכל זאת אתקשר לרזצ'יק... עכשיו כשקבלתי את תעודת החוקר אולי הוא כן יקבל אותי. לא דברתי עם משרד החוקר הראשי כבר כמה חודשים מאז שנגמר הקורס. התחלתי פסיכומטרי ומזה שהם לא מתקשרים אלי הבנתי שאולי הם שכחו מכל העניין ולא מעוניינים. מצד שני, אולי אם אני אציק קצת בטלפונים הם כן יקחו אותי. אני כמעט נואש לעבודה ושם זה מקום בנזונה שאני ממש רוצה.

האפשרות של משרד החוץ שאבא שלי הציע לי נראית לא הכי ראלית כרגע. אני ברשימת המתנה ולא ידוע מתי התפקיד יתפנה. זה משהו מעולה בחדר מצב, מרכז העצבים של משרד החוץ ולב המבצעים בכל מה שנוגע להתקשרות של המדינה עם שאר העולם.

חוץ מזה קבעתי לי תור אצל אורתודנטית בשבוע הבא. אני כבר הרבה זמן רוצה לעשות את מה שהתעצלתי לעשות בתיכון - צמצום רווחים בשיניים.השיניים שלי ישרות בעקרון אבל למעלה יש לי קצת רווחים. לפי מה שהבנתי זה גשר לזמן קצר יחסית ותוך חצי שנה אולי זה יכול להגמר... אני מקווה. בתיכון סתם הייתי מטומטם ולא השקעתי ושמתי רסן כמו שצריך בשעות הלילה כפי שהתבקש כחלק מהטיפול שלפני הגשר. עכשיו אבא שלי עשה בעבודה מן ביטוח שאני יכול להצטרף אליו. אני מאד מקווה שיהיה טוב. השיניים זה כנראה הדבר שאני הכי לא אוהב אצלי ואין ספק שזה מוריד לי את הבטחון העצמי.

התקשר אלי חבר מקודם, כנראה שנוסעים לכנרת ביום שבת. כיף כיף כיף אבל אליה וקוץ בה - יוצאים מכאן בפאקינג 4 בבוקר! לא יודע איך אני אשרוד את זה אבל מקווה לטוב.

שבוע הבא עוד שני ימי מילואים.. פאק, כבר עברתי את העשרים ימים השנה ואנחנו רק באמצע! מי יודע, אולי אצליח להגיע לכמות הנכספת של 37 ולזכות במענק של יותר מ5,000 ש"ח. כרגע מגיע לי מענק של כ4,000:)