אחרי חודש וקצת החלטתי לסיים את הקשר איתה ואני חוזר לשוק הפנויים פנויות. לא הצלחתי לקרוא אותה, אם היא רוצה או לא.. כל הזמן נתנה לי סימנים סותרים. לא נפגשנו כבר שבועיים והשבוע כל פעם דחינו יציאה ביחד. כבר עשינו שיחה או שתיים שבה אמרתי לה שאיתה אני לא מחפש קשר סתם והיא אמרה שהיא בתקופה קשה בחיים ואני אמרתי לה שאני מבין את זה ואין לי בעיה לתת לה את הספייס שלה, מה שהיא רוצה. לא יצרתי איתה קשר אחרי זה ומבחינתי סוג של סיימנו את הקשר והנה היא זאת שחידשה אותו. אחרי שכל הזמן דחינו יציאה השבוע (חלק בגללי) אמרנו שאתמול נצא ונעשה את זה כמו שצריך. כשבאתי לצאת מהבית צלצלתי אליה והיא אמרה לי לא לבוא כי חברה מאד טובה שלה נפרדה מחבר שלה. ברור שזה לגיטימי לבטל בגלל דבר כזה אבל כשזה נהיה משהו שמצטבר... זה מפריע מאד. היא אמרה שהיום נעשה משהו, היא תבוא אלי ונצא לירושלים. היום התקשרתי אליה בצהריים והיא לא ענתה. כשהתקשרתי שוב לפני כשעה היא היתה בממתינה והיא חזרה אלי לאחר מכן. שאלתי אותה מה עושים היום והיא אמרה שנראה לה שהיא הולכת לישון. אמרתי לה שהמצב הזה שלא נפגשים שבועיים וכל הזמן דוחים ממש לא מתאים לי והיא אמרה בסדר. אמרתי לה "טוב, אז ביי." היה משהו מאד מציק בזה שזאת היתה שיחה של דקה בערך. לא ככה זה היה צריך להגמר.
בקיצור כבר זמן לא מועט אני חושב על זה שהקשר הזה במצב הנוכחי שלו לא עושה לי טוב, למרות שאני מאד רוצה אותה. בסופו של דבר אני עושה החלטה נכונה כנראה, אני צריך לשחרר אותה למרות שקשה לי מאד. סעמק, איך בחורה גרמה לי להתאהב בה תוך חודש? אכלתי לא מעט חרא בזמן הזה שחלק גדול ממנו הוא בגללה. אני רוצה להרגיש משוחרר שוב, חופשי ומאושר. אולי זאת היתה טעות כשנכנסתי לקשר הזה. אמרתי לעצמי בתחילת השנה שאני לא הולך להכנס לקשר רציני במהלך הלימודים ולא עמדתי בזה כי אמרתי לעצמי שהיא משהו מיוחד. שוב יצאתי פגוע.