בינות הענפים

הרוח הסעירה אותי,

הפיכה בי תנועה,

והנה נוצר גל

שהתרחב, גדל, וצבר תאוצה.

גומע מרחק,מתקדם אל החוף,

רואה עננים,

שמש וחילופי עונות...

סוחף איתו את החול ממעמקי הוויתו,

ולרגע לא מפסיק לקוות

ולנוע את העתיד...

סופו להתנפץ על סלעיך.

ולמרות זאת,

ברגע שבו אשקוט אך מעט,

אצא אל הדרך שוב

ואגדל ואסחוף איתי את כל התקווה שיש בתוכי

ושוב אתנפף לרסיסים.

ולנצח אסער, ואליך אשאף,

אתנפץ  ושוב אנסה.

כי לעולם לא ישקוט האוקיינוס,

והסלעים לעולם לא יתרככו,

הרוח תנשוב לעד

ואני את הלקח פשוט לא אלמד.