פחדתי שזה יקרה.
ועכשיו זה קרה.
הוא עזב אותי.
ואני לבד.
"מצטער. זה לא עובד ככה"
יופי לך!
אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?
בלעדיך.
אני עומדת לבדי.
הארי אמרת שלא תעזוב אותי.
אז למה עזבת?
הבטחת שתמיד תיהיה לצידי.
תיהיה מאחורי. להחזיק אותי.
וכשאני מסתובבת אחורה.
ואתה נעלם.
לאזעזל איתך!
כל בוקר קמתי רק בשבילך.
כדי לפגוש בחיוך שלך.
לנשיקה שלך, ולחיבוק.
עכשיו אני לא רוצה לקום.
אני שוקעת עמוק יותר מיום ליום,
לא אוכלת לא שותה.
לא מחייכת, וכבר לא בוכה.
אטומה.
מאובנת.
חסרת צבע
ובודדה...והכל באשמתך.
חתיכת בן זו..
NoBody
בבלוג זה
בכל הבלוגים
