כן אני יודעת...זה אמור להיות יום הכי שמח בשנה...יום שמוקדש רק לי
אנשים סופרים את הימים....מחכים לו
אבל תסתכלו על זה שניה מזוית אחרת
תחשבו, כמה פעמים התאכזבתם מאנשים שציפיתם מהם להרבה יותר?
כמה פעמים שקעתם בתיכנונים עד שבסוף מצאתם את עצמכם לא עושים כלום...?
הנה אני..יומיים לפני יום הולדת 17 שלי
ואני חושבת שהאנשים מסביבי מחכים לזה יותר ממני..
מצידי, להיות רק עם ארבעה אנשים...אנשים שבאמת חשובים לי(ואתם יודעים מי אתם) ופשוט לא לעשות כלום חוץ מלבלות איתם כל היום...פשוט להיות יום שלם עם האנשים שאני הכי אוהבת בעולם.
אבל המצב לא ממש ככה..זה הרבה הרבה יותר מורכב..מרוב אפשרויות אני כבר לא יודעת מה לעשות,
מרוב פחד שחברים אחרים שלי ייעלבו..
הם אומרים לי תחליטי בעצמך, זה היום שלך ואת צריכה להחליט מה לעשות..
אני כבר החלטתי
אחרי ימי הולדת מאכזבים במיוחד שהשיא היה בשנה שעברה...
אני לא רוצה יותר יום הולדת..
לעולם