אין מה להגיד היום אני ממש לא במצב רוח בכלל אני מרגיש כאילו השמיים נפלו עליי,
לא כאילו השמיים נפלו ואני לא מבין איך אני עדיין חי! אני מעופף אני לא זוכר את הדרך לעיר באוטובוס
אני לא זוכר אם ראיתי חברים ואמרתי להם שלום פשוט כל הזמן אני רק חושב מה אני עשיתי?
מה דפוק אצלי? אבל כניראה זה לא אצלי ואני לא יודע מה לעשות!
איך פתאום הכל היה כל כך טוב, טהור, נקי ויפה. אז למה מה קרה?
ולחשוב שאמרנו בהתחלה שנדבר פתוח שנדבר בכנות! גם את וגם אני אמרנו את זה, אז למה
לא היה את זה? הריי את מרגישה ככה שבוע וחצי לפי מה שאת אמרת, אז למה?
כל כך הרבה דברים לא מובנים לי!
אני שונא את ההרגשה שיש לי בגוף עכשיו! לא אכלתי כלום כל היום אין לי תאבון, אני מעופף אני לא יודע
מה לעשות או לא לעשות. יש פיתרון לדבר הזה? אם יש משהו שאני יכול לעשות אני ישמח!
אני אוהב אותך וחבל שזה לא כל כך הדדי.
(לכל מי שהולך להגיב "אז היא לא שווה את זה אם זה לא הדדי" אז פשוט אל תגיב/י בבקשה)
אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי אף אחת אחרת!
אין לי עצבים לדברים כאלה עכשיו עד שחשבתי שהכל טוב ואני מאושר
Gooli
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Gooli
