אני בעיקר. מבולבלת.
די, זה מעצבן גם אותי. אני חושבת שדפקת אותי כל כך חזק, אבל אני אחזור לעצמי באיזשהו שלב. אם אני ארשה.
אבל אני מפחדת שאני לא ארשה.
"זה דפוס אצלך."
זה דפוס אצלי. טוב, אז רק פעם אחרונה ודי! חחחחחחחחחחחחחח.
אני לא יודעת אם זה שאני מסוגלת להגיע להבנה הזאת זה טוב או רע.
אני לא עושה כלום מעבר ללהבין.
להבין שאני לא לומדת מטעויות.
להבין שאני מנהלת פרוייקטים.
להבין שאני מנסה לתקן את העולם.
שאני עצלנית, שאני פרפקציוניסטית, שאני לא החלטית, שאני רוצה לבלוע את כל העולם.
ואז אני אקיא פשוט. עם כרוב והכל.
זדיינו לי
מהעיניים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
