וואו נראה לי זאת התקופה הכי ארוכה שלא נכנסתי לבלוג הזה. למען האמת התגעגעתי
אז......חזרנו.
החזרה לבית ספר ממש לא עשתה לי טוב.
היה לי את החופש הכי כיף בעולם, אני מניחה שניצלתי אותו כמו שלא ניצלתי אף חופש אחר בחיי.
היה לי פשוט כיף! הייתי מוכנה להמשיך ככה לנצח
אבל...
לכל דבר טוב יש סוף.
הייתי מוכנה נפשית לקבל פצצה לפנים בי''א אבל לא ככה.
כבר בשבוע הראשון השתדלו נורא להוציא לי את החשק ללמוד. לא התגעגעתי ללחץ הזה, כל יום לחזור הבייתה כל כך מאוחר והופ, אין לי שנייה לנשום. במקביל ללימודים היו לי כל כך הרבה תוכניות לעשות ונראה לי שזה לא הולך לקרות.
אני אשתדל, באמת שאשתדל לעשות את מיטב יכולתי כדי שכל מה שאני רוצה יקרה, ובדרך הכי טובה שיש.
והנה פה אנחנו כבר נכנסים למסלול אחר של החיים. איזו תקופה שאתה כבר לא קטן , לא גדול, משהו באמצע.סוג של תקופת מעבר שממש מכניסה אותי לבילבול. המחשבה של "מה יהיה" נורא מטרידה אותי. חשוב לי כל כך להצליח. אני לא רוצה לצאת עוד אדם טיפוסי שיעשה משהו נורא רגיל בחייו.
לי...בא לשנות. לעשות משהו לא רגיל, משהו שיאתגר אותי כל פעם מחדש. ובשביל זה אני מודעת לעובדה שאני צריכה להשקיע והרבה.
וכאן שוב אני נכנסת לבלבול, האם זה שווה את המאמץ? הרי שום דבר לא מובטח לי בעולם הזה.
אולי כדאי להעביר את התקופה הזאת, התקופה הכי יפה שלנו, בבילויים ובכיף נטו. לא לקרוע את עצמי יותר מדיי?
אני לא מתכוונת להתחיל את השנה בפסימיות אז אני פשוט אכנס לזה בראש שלם ואגיד-אני הולכת להצליח!
מאחלת לכולם שנה טובה, קלה ומהנה עד כמה שאפשר (:

ואותך-אני כל כך אוהבת. תודה שגרמת לחופש הזה להיות כזה מדהים.3>