[פוסט זה עלול להימחק בכול רגע]
אוזל לי המקום, אוזלות לי המגרות מרוב ספרים.
[ולא!, הפלא ופלא אני בחורה, והמגרות שלי לא מפוצצת בגדים, לא נעליים ולא תיקי מעצבים
מה שגם צריך לציין זה שיש לי סהכ' מדף אחד בארון המשפחתי לבגדים שלי]
התמכרתי לספרים מגיל נורא צעיר, לצערי הזיכרון שלי מאוד חלש ואני לא זוכרת בדויק
מאיזה גיל, אבל אימא לקחה אותי עוד בימי בית הספר היסודי המוקדמים יחסית לסיפריה העירונית.
ואחר הספר הראשון שלי שקראתי לבד מהתחלה ועד הסוף בעצמי, שכול מה שאני זוכרת ממנו הוא שהוא בעל כריכה
חומה, לא הצלחתי להוציא את האף שלי מבין העמודים.
לפעמים, אני מודה, אני מריחה ספרים. בדיוק כך! אל תשפטו אותי -מבט עויין-
בעיקר הספרים הישנים :) שתמיד מריחים אותו הדבר אבל הריח פשוט לא נמאס.
אני יכולה להיעלם מהעולם לשעות על גבי שעות, לקרוא, בכול פוזה אפשרית בכול חור.
ישלי חולשה, מעבר לבנים עם קוביות, אוכל טוב ופנטזיות מיניות בעבודה...
מתחילות לגרד לי הידיים כשאני רואה מבצע על ספרים :|
דוגמא: לא מזמן הורים שלי הכריחו אותי לנסוע לבילוי משפחתי במגה. הופה! מה אני רואה, מדף פינתי
עם ספרים :) ועליהם מדבקה!!! ספר שני חצי מחיר :O
תוך דקה אילנה היתה על הטלפון בדקה לי באינטרנט איזה ספרים הציבור ממליץ.
והופה תוך חצי שעה [אחרי שלקח לאימא שלי נצח לבחור בין מיונז גדול או ענק] התחדשתי בספר של
המינגוואי ו"צילה של הרוח" שזכה ללא קצת שבחים.
וכן, זה גם אומר שיש לי מלא ספרי חרא בבית :)
יש איזה 3 ספרים שהתחלתי לקרוא והם לא מעניינים בשיט :| לצערי הרב....
וכן, אני חושבת שאני אחתום את הפוסט הזה בשיר של דיידו. נו כי היא גדולה וזה :)
***
אני הורגת את עצמי.
ולא, זה לא בגלל הסמים..... הם דווקא עוזרים
אני בקושי יושנת. ועכשיו הסימנים מתחילים לצוף על פני השטח...
יופי, יופי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
