זה מתחיל ונגמר באנשים שסביבי
איך שכולם רבו רק אני הייתי מוצפת ברחמים העצמיים המפגרים שלי
ובינתיים נזכרתי כמה אני לא קשורה אל שתיכן..
תמיד אני מרגישה לא קשורה.. ופתאום שהלכתן יחד בלעדי גיליתי כמה זה נכון
והפחד שפתאום אף אחד לא יבוא לחגוג איתי ביום שישי כל כך מפחידה אותי
או שסתם כולם יבואו כועסים אחד על השני אחרי אתמול
וזה שאני הפסקתי ללמוד לגמרי
ואין לי כוח להתחיל שוב שבוע
ואין לי יותר דברים שאני אוהבת לעשות..
לא ריקוד וכבר לא גיטרה
רק בגלל שהמשמעת העצמית שלי בתחת
ואני די לא משקיעה בכלום
והקטע שאני כל כך צריכה מישהו שיהיה איתי
שאני מכריחה את עצמי להידלק על אנשים
ואיך שעמדתי אתמול מול הראי כל מה שהתחשק לי זה רק להקיא על עצמי
להקיא
הרגשתי כלכ ך מטומטמת... מכוערת ושמנה
אז כן.. אני נורא מרחמת על עצמי
ובטח שכחתי עוד כלכ ך הרבה דברים שכואבים לי...
אני בוכה כל כך הרבה על הכל
אין לי כוח להתחיל עד שבוע...
ויש לי עוד חיים שלמים להתחיל שבוע!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
