האמת שמסתתרת בפנים

חברתי היקרה CLARITY כתבה פוסט.ונכון-קיבלתי כבר מראש את הגירסה הישירה והמצונזרת מעט ממנה (אלו ההטבות שבהכירות אישית עם הכותבת) אבל הפוסט הזה העלה בי רגשות מעורבים.

מצד אחד-קנאה.

עברו למעלה מ3 שנים מאז שהרגשתי ככה כלפי בחור כלשהו.ואני כל כך שמחה בשבילה ומקנאה בשבילי על כל שעל ושעל ממה שעובר עליה.

 אבל מצד שני ישנם חלקים שכשהיא סיפרה לי עלה לי חיוך מתוק לפנים.חיוך כזה ששומעים בראש מהדהד אוווווו כמו בתוכניות טלוויזיה. אבל עם החיוך הזה באה התחושה והידיעה שאם הייתי אני במצב הזה הגבה שלי הייתה עולה כל כך מהר שהיא הייתה נתקעת בתחילת קו השיער שלי.

בשנים האחרונות השתנתה כל הגישה שלי כלפי גברים מקצה לקצה.

בעוד שפעם הייתי נרגשת ומתרגשת מכל בחור שצץ,מתמוגגת מכל מילה מחמיאה שאמר,היום אני פשוט מנפנפת אותו כמו חומוס שפג תוקפו.

כמו שאתם יכולים לקרוא בשנותיי הראשונות פה,הרבה מהביטחון העצמי שלי נתמך בדעה הגברית עלי.

זה בהחלט נובע בצורה ישירה מהילדות שלי-שתמיד,מאז ומעולם קראו לי מכוערת.בין אם זה כי היה לי גשר על השיניים ובין אם זאת הייתה המילת גנאי האהובה על הילדים ביסודי שעשו עלי חרם כי קראתי למלכת הכיתה גנבת-זאת הייתה מילה שליוותה אותי לאורך שנים.

וכמו כל ילד שגודל כשמן ומרזה רק א"כ בחייו בוגרים-בתוך תוכו הוא עדיין יהיה שמן.ואני תמיד אהיה במקום כלשהו בתוכי-מכוערת.

בסוף כיתה ט' הורידו לי את הגשר.והשינוי היה מדהים!

פתאום בנים שהיו קוראים לי בשמות גנאי מתחילים לדבר איתי.כשנפלתי מהבמה בחזרות לטקס הסיום (שילוב של פרוג'קטור אחד על קצה אחד של הבמה עם חושך מסביב) קרקרו סביבי 4 בנים!!!! אחד מהם הציע לרוץ אליו הביתה להביא לי פלסטר!אחד אחר שאל אם לצלצל לאמא שלו שתיקח אותי הביתה(למרות שהוא גר מעבר לכביש).אני הייתי בהלם. כנראה שמעולם לא הייתי באמת מכוערת בעיניהם אלא פשוט היה לי גשר.

לצערי זה נמשך 4 ימים בלבד מאחר והסתיימו הלימודים.(ובמשך שבוע המשכתי ללקק את השיניים עם הלשון,זה הרגיש כאילו חסרות לי שיניים ומצד שני זה הרגיש כל כך חלק!)

אבל כשהגעתי לתיכון-כיכבתי!

בכיתה י' הייתה לי "רשימה שחורה".13 בחורים שחשבתי שהם ידידים שלי שבדיעבד אמרו לי שהם רוצים אותי.לפי שם הרשימה אתם מבינים שלא התמודדתי עם זה הכי טוב.הייתי שיכורה מכוח מצד אחד ותמימה מידי מצד שני.

היה לי אפילו משחקון קטנטן עם עצמי.הייתי יושבת ליד מישהו ביישן מהכיתה שלי עם גופייה חשופה וחצאית ארוכה עם שסע עד הירך (שבימים א"כ הייתה נפלאה לרימוי בבחינות) והייתי סופרת כמה דקות עברו מרגע שנשענתי קדימה וחשפתי רגל ועד לרגע שהוא קם,ממלמל שהוא הולך לשירותים ומושך את החולצה למטה כל הזמן.

אני נוראית,אני יודעת.

בתקופת התיכון הייתי עוברת מבחור לבחור.היו לי חברים ולא בגדתי באף אחד מהם,אבל בין לבין היו הרבה.

לא שכבתי עם אף אחד עד הקיץ שלפני הגיוס.וזה היה החבר הראשון שאני יכולה לקרוא לו החבר המיתולוגי-זה שכשנגמר קשר כלשהו חושבים על לחזור אליו.

הזמן עבר,נפרדנו ואני התגייסתי.הצבא הביא איתו אנשים מוזרים ומצחיקים.אחד מהם אפילו השאיר לי מכתב אהבה על הכיסא במשרד.זה היה פשוט מתוק.והינה השוני.באותו רגע הוא היה הדבר המתוק ביותר עלי אדמות.מה שהוא כתב ואיך שהוא היה.פשוט מותק.אבל בדיוק נפרד ממני חבר קודם ולא הייתי מסוגלת למישהו באותו הרגע.

אבל הינה הקטע-אם זה היה היום הייתי מרימה על זה גבה ושואלת אותו באיזה סרט הוא חיי שהוא משאיר לי מכתב אהבה.מה אנחנו חיים בקומדיה רומנטית?

מתי זה קרה?!

מתי הפכתי לצינית?

מתישהו בצבא חברה אמרה לי שמישהו הזמין אותה לצאת איתו והיא אמרה לו לא.שאלתי אם הוא היה אידיוט או ממש מכוער והיא אמרה שלא,פשוט לא חסר לה בחורים שיזמינו אותה לדייט והיא לא צריכה להתפשר.כשיש מבחר אפשר לבחור.

ואז נפל האסימון.

יצאתי להמון דייטים.חלקם כי רציתי וחיבבתי את הבחור.וחלקם היו מסיבה "מישהו הזמין אותך.תגידי תודה ותשתקי".

והבנתי שאני לא צריכה להגיד תודה בכלל שמישהו רוצה לצאת איתי-הוא צריך להגיד תודה שהחלטתי לצאת איתו!

וכאן התהפכו היוצרות.לאט לאט התחלתי לסנן את הבחורים.אפילו היה לי אומץ להזמין כמה מהם בעצמי.אבל לאט לאט הבנתי כמה גברים זה עם מגעיל.שאומר ועושה דברים כדי להשיג דבר אחד-סקס.

לאט לאט התרחקתי מזה,מעולם הדייטים.הרוב מתוך כעס על אותו בחור שריסק לי את הלב לפני 3 שנים.אבל חלק מזה בגלל שנמאס לי לקרוא בין השורות כשאני מדברת עם בחורים בטלפון.

"בא לך להיות ספונטנית?אני בא לאסוף אותך עוד 20 דקות" = "חברים שלי הבריזו לי וכבר ביטלתי משמרת אז אני רוצה למצות את הזמן שלי"

"בואי נלך לים"(הצעה לדייט ראשון) = "אני רוצה לראות אותך בבגד ים כדי לדעת אם את שווה זיון ומאמץ,בסדר הזה"

"אני חייב לדבר עם מישהו.חבר שלי אמר לי שלא היה לי קשר רציני מאז שחברה שלי שברה לי את הלב.והבנתי שאני לא רוצה יותר סטוצים" = "אני רוצה שתחשבי שאני רציני ועמוק כדי שתשכבי איתי"

"למה את חייבת לחשוב כל הזמן ולשיג תגיות ושמות על דברים?למה את לא יכולה פשוט לזרום?" = "אני רוצה לשכב איתך בלי שתקראי לי החבר שלך כי אני זורק אותך מחר בבוקר בתחנת אוטובוס ואני לא אראה אותך שוב"

האפשרויות נמשכות עוד ועוד.ובשלב מסויים נמאס לי.

לפני כמה זמן יצאתי עם בחור נפלא שהיה כאילו לפי הזמנה.אבל הוא הלחיץ אותי נורא.וזה היה דייט ראשון אחרי כמעט שנתיים שלא הייתי עם בחור כלשהו וכמה שנים טובות מאז הדייט האחרון.וניתקתי איתו את הקשר אחרי 3 דייטים.הסברתי לו שאני לא מסוגלת להתמודד עם זה.

הלחיץ אותי שבדייט השלישי הוא רוצה להכיר לי את החברים שלו.

הלחיץ אותי שהוא שלח לי הודעה בכל יום והתקשר כמעט כל ערב.

CLARITY כבר אמרה לי שהיחס שלי לדייטים הוא מאוד גברי.(עוד הטבה מפנקת מהיכרות עם כותבת =] )

אני לא רוצה לקום בבוקר ולגלות שמחכה לי הודעת בוקר טוב או יום טוב מהבחור שיצאתי איתו אתמול בפעם הראשונה.

אני לא רוצה שיצלצל אלי כל יום.שיסמס לי כל יום.אני רוצה את המרווח חיים שלי.אני לא חושבת עליו כל יום כל היום.אני יש לי חיים ובהם אני מתרכזת.ואם הוא רוצה להיכנס אליהם הוא צריך לשים לב איפה הוא דורך כי אני לא אסדר את היום שלי לפיו עד שזה יהיה רציני.

ומפה נובעת הקנאה בCLARITY.היא בשלב שהכל נפלא.הכל כייף.היא חושבת עליו כל הזמן ורוצה אותו. היא מתמוגגת מהנאה צרופה כשהיא מדברת איתו.ואילו אני? אם אני הייתי יוצאת איתו זה קרוב לוודאי היה נגמר בדייט השני במקרה הטוב.

אני גם רוצה להיות מאושרת.

אין לי בעיה עם רומנטיות.עם קרבה.עם מתיקות וחמידות.פשוט לא על ההתחלה.תן לי להיקשר אליך קודם לפני שאתה מפזר עלי ורדים לאורך חוף הים כשביל לשולחן ארוחת הערב לאור נרות שלנו.

אני לא חושבת שאני מבקשת הרבה בגבר.שיהיה אינטילגנטי.שיקרא ספרים ועיתון.שלא יתנהג כמו זיין בדייטים.ושלא יזיין לי את השכל עם משפטים שבין השורות אומרים "אני רוצה שתחשבי שאני חכם,מתוק שרוצה קשר רציני כדי שתשכבי איתי"

זה לא מוגזם.נכון?

עריכה:

הגעתי למולצים! ~דילוג קטן ברחבי החדר~

תודה רבה לכל מי שהמליץ.

רק כמה דברים קטנים לאלו שבוחרים להגיב.

אני אשמח לקרוא שמסכימים איתי,אשמח לקרוא שאתם חושבים שאחרת.לא אכפת לי כל כך לקרוא שאתם חושבים ככה וככה עלי כי לרוב אני עונה לכם בנימוס.

אבל כן מפריע לי שאתם מגיבים פה ורוצים לעשות תחרות השתנה או למי יש זין יותר גדול.

אם לא הבנתם את זה עד כה אני אכתוב את זה בגדול:

אני בחורה! אין לי זין ולכן לא אכפת לי כמה מ"מ הזין שלכם.

לא מעניין אותי שאתם חשים צורך עז להיכנס בי על מה שאני כותבת.באמת שלא.אבל תעשו את זה בצורה מתורבתת.לא צריך לקלל כי זה סתם גורר שרשור של ירידות שאני מעדיפה למחוק. אבל אני לא רוצה למחוק לכם את התגובות-אז נא להתנסח בהתאם!

סה"כ תודה לכל אלו שכתבו והגיבו לי.אני מבטיחה שגם אם זה לא קורה באותה שנייה אני קוראת ולפעמים מגיבה,אז שווה לבדוק. =]