האמת שמסתתרת בפנים

תמיד הייתי בטוחה שהיצירתיות שלי והכישרון בציור הגיעו מסבא שלי ז"ל.

הוא היה צייר חובב שמצייר בזמנו הפנוי.לפני שנה מצאנו בעליית הגג את המסתור שבו הניח את כל הציורים שלו.ציורי נוף,העתקים של ציורים מפורסמים ועוד. כשפתחתנו את הדלת-מתוך סקרנות מוחלטת לכך שלא שמנו לב אליה עד כה-מצאנו מאות.מאות!!! של ציורים שלו.

מכאן אתם מבינים למה מאוד הגיוני לי שהכישרון בא מהצד של אבא במשפחה.

אבל מסתבר שהכישרון כן-היצירתיות לא.

היצירתיות מקבלת את הכבוד שלה מאמא.

שלל זיכרונות ילדות הציפו אותי לאחרונה,אני לא יודעת למה.אבל הזיכרונות הבולטים היו בעוגות יום ההולדת שלנו בתור ילדים.

אמא הייתה אופה את העוגת שוקולד המסורתית שלה.ואז ניגשת לוידאו,שמה קלטת שבה הקליטה את התוכנית האהובה על נסיך היומולדת וכשרואים את הדמות הראשית הייתה מקפיאה את המסך ויושבת מול המסך עם העוגה וסכין וחותכת את העוגה לצורה של הדמות.לאחר מכן הייתה מצפה את העוגה בקרם הפשוט מאוד והאהוב עלינו ועם שקית זילוף,ג'לי צבעוני ועוד כמה טריקים ששלפה מהשרוול הייתה יוצרת לנו עוגת יומולדת קסומה בצורת טוב טוב הגמד למשל.יש לנו תמונות של מספר עוגות דמויות אהובות,בינהן היו גם צבי הנינג'ה (פרצוף אחד לכל אח שרואה ואוהב את הסדרה וכן גם צבע הסרט שלו ע"פ הדמות האהובה על אותו ילד) בינבה (כן זה עם נ'.לאלו שזוכרים שקוראים לזה למעשה "היי בינבה" יודע טוב טוב שבימבה זו שגיאה נפוצה עקב הדימיון לבמבה)בולי איש השלג ועוד רבים אחרים.

כן הימי הולדת אצלנו עם העוגות תמיד היו מקור לקנאה בין החברים וניסיון של הורים רבים לחקות את ההצלחה של אמא ע"י הזמנת עוגה ממאפיות מיוחדות שמכינות תמונות על עוגות(לא היו כל כך הרבה פעם).אבל כמו חוקי מרפי,העוגה של המתחרים תמיד הייתה יפה יותר אבל אכילה הרבה פחות.

ולכן אני מצרפת פה למטה מתכון מדהים לעוגת שוקולד שילדים אוהבים.לכל אוהבי עוגות השוקולד למינהם-תירגעו.זאת לא עוגת שוקולד קרמית ואיכתותי שגורמת לכל מיני אורגזמה.אלא פשוט עוגת יומולדת לילדים,רכה,ספוגית ונפלאה שלא תצליחו להפסיק ליישר אותה :)

אבל לא רק עוגות אמא הייתה מכינה.

אני זוכרת ימי שבת שבה היא הייתה שולפת את ארגז היצירה שלנו (שלימים הפך לחצי מחסן) ומתוכו שלל דברים כמו כדורי קלקר,עיניים,דבק,מנקי מקטרות וכול מה שפעם היה אפשר למצוא בגן ילדים-היה לנו.ואז הייתה ניגשת לארון,למגירת הגרביים ושולפת את הגרביונים שלה שיש בהם רכבת.

היא הייתה יושבת איתנו כל שבת בבוקר ומכינה איתנו דברים.בין אם זה להפוך גרביים ישנות לבובות יד מצחיקות או להפוך את הגרביונים עם הרכבת לבובת כלב על חוטים.השלל היה גדול בסופו של יום ואני ואחותי היינו מדביקות במשך שעות,משחקות עד שקיעת החמה ובעיקר משגעות את אחי הגדול שחשב שהוא גדול מידי ומגניב מידי בשביל זה.

כשהגיע פורים כל הבית היה נראה כמו אחרי יום עבודה קשה של בוגרי מוסדות לעיצוב ואומנות. נצנצים על הריצפה,טושים בכל מקום, סול בצבעים מפוזר על השולחן בפינת האוכל והשטיח שבסלון.. טוב בואו נגיד את זה ככה הסיבה היחידה שידענו שיש שם שטיח היה כי ידענו שאמור להיות שם אחד בכל אופן.

אני זוכרת שכשהייתי בכיתה ב' התחפשתי לדונטלו מצבי הנינג'ה.רצית להיות רפאל אבל לא מצאנו בחנויות הצעצועים מסיכה שלו.

אמא הכינה עם סול, טושים וצמר גפן תחפושת ש"אפקט" היו מוכרים בסכומי עתק קטנים.

אבל בואו נזכור שזה שנות ה-90.ובשנות ה-90 אם זה קנוי-זה מגניב.ואם הכינו לך-את עני ומסכן.אחי שהתחפש ללאונרדו חזר הביתה עצוב כי לעגו לו לתחפושת שלו(שהייתה יותר מוצלחת ממה שנמכר אז בחנויות) ואילו אני? אני הסתובבתי עם הבנים כל היום.הם היו פאוור ריינג'רס ואני הייתי צב נינג'ה. היינו כאלה מגניבים פעם!

כשהייתי בגן כל הבנות התחפשו לנסיכות,כאלו ואחרות.והיתה לנו במה קטנה שכל אחד בתורו היה עולה ומציג את עצמו ומה התחפושת שלו.

בעוד כל הבנות היו נסיכות ועלו אחת אחת אני הייתי לבושה כולי באדום,עם פנים אדומות,ומאחורי על שני שרוכים אדומים היה תלוי כמו ילקוט מיכל קטן עקול ושקוף.בתוך המיכל היה בלונים קטנים קטנים לבנים.

יודעים כבר למה התחפשתי?

לכדורית דם אדומה כמובן!!!!

התחפושת הכי מגניבה עלי אדמות!!!!

כל יום כשהייתי חוזרת מהגן הייתי רואה את "החיים".כשקיבלנו את חיסוני הטטנוס והאחות בית הספר אמרה לנו שאנחנו מתחסנים מפני טטנוס תיקנתי אותה ואמרתי "לחיסון קוראים טטנוס אבל למחלה קוראים צפדת". היא הייתה בשוק. איך ילדה בכיתה ג' (בלי אינטרנט,בלי פלאפון לבדוק בו,בלי מחשב נייד או כל שאר השכלולים שהופכים את הילדים של היום למיני גאוני הדור בהשוואה אלינו) יודעת את זה?!

כי ראיתי את כל פרקי "החיים" לפחות 8 פעמים זה איך!

אני סמוכה ובטוחה שאני אדאג שהילדות של הילדים שלי תראה ככה. יצירה בימי שבת,טיולים כל שבועיים ברחבי הארץ,טיולים ברחבי העולם,להכיר שפות חדשות ולראות מקומות חדשים.

ומי יודע-אולי אחד מהם יגדל להיות הסלבאדור דאלי הבא.

וכמו שהבטחתי-מתכון מדהים לעוגת שוקולד

ותודה לאתר "בישולים" עליו.

מצרכים:

שתים וחצי כוסות קמח תופח של אסם
שקית אבקת אפיה
שקית סוכר וניל
שתי כוסות סוכר
4\3 כוס קקאו
4\3 כוס שמן 
כוס מים פושרים
4 ביצים


כוס מים רותחים בצד

אופן ההכנה:

לקערה של מעבד מזון מכניסים את כל החומרים עד שנוצרת תערובת חלקה בלי גושים 

אחרי זה מוסיפים את כוס המים החמים ומערבבים שוב.

שופכים לתבנית 26 או לסיר פלא,משמנים טוב טוב
ואופים בתנור בחום של 170 מעלות בערך חצי שעה

ניתן לדקור את העוגה עם קיסם או שיפוד ואם הוא יוצא נקי סימן שהעוגה אפויה.


כמה אופציות לציפוי:
# כוס נס קפה - שתי כפות נס קפה ומים חמים כדי שהעוגה תצא לחה ורטובה

# ציפוי שוקולד 1
להמיס שוקולד בסיר ולצפות את העוגה.

#ציפוי שוקולד 2

להמיס 50 ג' חמאה ולהוסיף לתוך זה 100 ג' שוקולד מריר.כשהבלילה אחידה ניתן להוסיף מרשמלו,קורנפלקס או פצפוצי אורז ולצפות את העוגה.

* לציפוי קראנצ'י מעט יש לפזר מעל הציפוי שוקולד לפני שהוא מתקרש אבקת סוכר.היא תיספג ותשדרג את הציפוי שאולי נראה פשוט.