איך הייתי רוצה לחיות במקום אחר.
אני לא אומרת את זה כי שוב יש לי פרץ בא-לי-לעבור-דירה אלא משהו אחר, פשוט לחיות במקום נעים יותר, שמאפשר לך ללמוד באמת את השיעורים שלך מהחיים ולהתרכז בזה ולא בכל החרא מסביב.
הייתי רוצה להסתובב במקום שיש בו פחות צביעות, שאנשים יהיו יותר כנים כלפי עצמם, מקום שאפשר להתקשר בו בנינוחות לחברת התחבורה ולשאול, ולקבל תשובה סבלנית או לפחות כזו שתעזור, שהומלסים לא ישנו בחדרי מדרגות (כי כבר קר על ספסלי העיר), שנותני השירות במסעדות ובבתי-הקפה יתנו יחס הולם, נעים ומכבד, שגברים ברחובות לא יסרקו עוברות אורח מכף רגל ועד ראש ויזילו ריר ויעירו הערות מיותרות, שלא אצטרך לראות אנשים יורקים בצדי הדרך כל שניה, שיהיה אפשר לנהוג בנחת גם במרכז העיר בלי להמציא קללות חדשות, שיהיה עם מי לדבר! ושלא כל האנשים שאתה אוהב יהיו תקועים עם הפרצוף בתוך הסמארטפון היקר שלהם 24/7, שנסיעה במונית מעיר לשכנתה לא תעלה 60 ש"ח, ושקרטון חלב לא יעלה 7ש"ח, ו-22 ש"ח למרכך כביסה קטן.
הלוואי שהייתה ארץ שלא מעשנים בה, כלום.
ושיש חניה בשפע לכולם. ושכדי להשכיר דירה לא תידרש משכורת משולשת, ושהחורף יהיה חורף אמיתי ולא סתם.
שלא נצטרך להתחייב התחייבויות בלתי ניתנות לשינוי ע"י חברות הכבלים, מועדוני הכושר וחברות הסלולר. שנהגי האוטובוסים יהיו לפחות אדיבים, קצת.
שילדים יכבדו את ההורים שלהם, שהנוער יהיה מחונך ומנומס ולא חוצפן ודפוק.
שקופות החולים יהיו המקום הכי מסודר במדינה ושלא נחיה בצל המלחמה הבאה, שאנשים יכתבו על דפים עם עיפרון ולא יתקתקו את החיים שלהם על איזה צג ברזולוציית עולם ושהאנשים ידעו לחגוג באמת ולא יסתמכו על כל מיני משקאות שיקפיצו להם את המצברוח.
שנשים יהיו קשות להשגה והגברים - אמיתיים וג'נטלמנים ולא זרוקים ומתוסבכים.
הלוואי שהיו פחות שווארמיות בכל פינה ויותר מודעות לתזונה נכונה, שאנשים יונחו על פי מוזיקה ולא על פי צו האופנה.
בא לי לגור קצת בארץ אחרת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
sSilense