ביום גשום שכזה, כשהתאריך הוא 4 באפריל ואתמול נשרפתי בשמש בפארק הירקון, והטלפון לא מפסיק לחייך לי בתזכורות של מזל טוב,
נזכרתי שיש לי מה להגיד.
בתקופה האחרונה מילאתי כמה פינות, וסגרתי כמה סדקים.
נוכחתי לדעת ששורת ההגנות החדשה שלי משרתת אותי היטב.
כל רגש הוא חצי מעומעם ואני דובקת בידיעה שאני לא חייבת כלום לאף אחד אבל חייבת המון לעצמי.
אני גולשת מגל אחד לגל אחר ומוציאה מכל אחד את כל הדברים הטובים שאפשר, עוצרת לנשום וחושבת כבר על הגלים הבאים שיבואו.
אין סיפוק גדול יותר מאשר לראות את הפרסומות שהפקתי בטלויזיה ולחייך, לדעת שהיה שווה את הכל ולרצות עוד.
אני מאחלת לעצמי
להגשים את השנה הזאת,
ליישם את כל היסודות והסודות שלמדתי בשנה שעברה,
לעשות אומנות וליצור סיפוק הדדי ממנה,
לזכור לחייך ברגע הכי קשה ביום,
לא לדפוק חשבון,
לחזור להאמין באהבה, אולי
להנות מהספק,
לקפוץ לחו"ל,
להרגיש תמיד שייכת,
להיחשף לעולמות חדשים,
ולבטוח.
כיף,
משאלות ושאיפות יתגשמו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
sSilense