מונולוג.

קטעים המיומן שלי :

"מה שקשה זה לקבל שינוי

במיוחד את השינוי במי שאתה אוהב

ולהבין שזה לא יחזור למה שהיה

אולי אני מבקשת יותר מידי

ציפיות גבוהות, עיניים בעננים

הלב מתחת לביניינים."

"לא חשבתי שכך יהיה

ונתקעתי  באמצע בין הגיון לניתוק

בין דימעה לציחקוק.

ומה שקשה להגיד קשה יותר לחשוב.

ואם זה לחוד ביחד אז אולי עדיף לחוד לבד?

ואיפה אני בכל הבלגאן?

 הלוואי שיכולתי לברוח מכאן."

"וכשני מוותרת זה כי אני יודעת שאני לא יצליח

עצלנות טיפשות,

בשבילי זה אחרת."

"כשאני מרגישה שהולך וניגמר,

והיה לי צמרמורת וכל כך קר.

שאני מבינה שזה אבוד,

ונכנסתי להלם,

ישבתי על המיטה ככה חמד דקות,

מחשבות באות וחולפות.

אני לא עצובה זה הדמעות שיוצאות,

ומי בכלל יודע שככה מרגיש לי

ולמי בכלל איכפת?

וכמה כואב לדעת שהדמעות שלי שוות כל כך מעט."

"השתיקה שלי זו הצרחה הכי גדולה שבי

השתיקה שלי זה הכאב הכי כואב אצלי

וכשהשקט ייפול כמו החול קולי לאיש לא ייגיע

אני רציתי לבכות אבל פחדתי שזה יפריע."

"הייתה חתונה מדהימה באמת הכל היה כל כך

 זוהר ומיוחד ופשוט אפשר לומר מושלם אני ממש

שמחה בשבילם.

ויותם דפק השתכרות"

"כשכולם עוזבים וכולם עוזבים.

נשאר רק הזיכרון ורגש חמוץ

והריח של הסתיו שנימעס.

הדיכאון שלא עוזב את ליבי נישאר וניתפס"

"כהקאתי אתמול ואמרת שזה מגוחך,

ואמרתי שזה פשוט ככה

רציתי לומר הרבה יותר

אבל זה קשה  לדבר איתך"

"זה כמו סמים

האהבה שרוקדת לי על כל חושים

התמכרתי לבן אדם

אז מה אתם בכלל יודעים" 

איזה חשיפה עשיתי פה..

אני מרגישה עירומה.

אבל אני רואה שלא באמת קוראים פה אז לא איכפת לי לשים את זה .

פלאג=]