אוף..אני לא יודעת מה לעשות אם עצמי יותר. המחשבות שלי משגעות אותי.
זה מציק לי כל כך. ומציק לי שאני לא עושה אם זה כלום!אוף!אני זאת עצלנית וחסרת אופי לפעמים. אוף!
הלוואי שלא היו לי בעיות בריאותיות. ככה לא היו משחררים אותי מהצבא. ככה לא הייתי משתגעת מה לעשות אם עצמי שנה הבאה. יש כל כך הרבה אפשרויות וכל אחת ניראת לי מאעפנה.!
אני יכולהלהתנדב אבל ה כרוך בזה שאני יזיז תתחת שלי ללשכה ויגיש בקשה . ואין לי מושג איך כל התהליך הזה עובד. או שנאי יילך לשירות לאומי אבל איבדתי את הפאקינג טפסים!
או שאולי שנת שירות??אבל זה מאוחר די כבר.
אני יכולה פשוט למצוא עבודה ולהשלים את לשון שנה הבאה אם השלמת רשיון. יופי. ממש כייף זה יכל להיות. המון חברים ייצא לי מזה . ממש אני ימצא את עצמי.
או ..להתחיל ללמוד . אבל בחיאת. בשביל זה אני צריכה לעשות כל כך הרבה דברים.
אוףף..שתים בלילה וזה מה שאני עושה . מחשבות טורדניות.
אני פשוט צריכה איזה מלאך מדריך שיגיד לי מה לעשות.
כל כך אין לי כוח לכלום יותר.כלום...וזה חרא.
ואני לא נוסעת לקנדה בסוף. איזה הקלה.
ואני לא יודעת למה אני יתחפש בפורים!וזה ממש חשוב כי זאת השנה האחרונה, אתם מבינים?1ולא תיהיה לי עוד י"ב. ואני לא יודעת איך יצאה לי תמונה היום לספר מחזור.וגם זה ממש חשוב!כי לא תיהיה לי עוד תמונה.
אני לא יודעת מה אני יעשה עדיין בפרוג'קט באנגלית. אני לא מוצאת את הכרטיס עובד שלי.אני לא מה אני רוצה להיות כשאני יהיה גדולה, אני לא ממש יודעת אחוזים ואני לא יודעת מה אני ילבש מחר!!
אני לא יודעת אם אני הולכת לבצפר בבוקר או חייבת ללכת אם אמא לעבודה ואז למרפאת ריאות. אני לא יודעת אם בכלל יש אוטובוס לבית חולים מהבצפר שלי.אני לא יודעת אם אני רוצה מחר ללכת לבצפר או באיזה שעה באמת מתחילים. ואני לא יודעת אפילו מה אני רוצה לדעת כדי להשיג.
אני שאני צריכה ללכת לישון. אולי" מצלצלים" שיגע אותי.
האישה הפגרת הזאת...מעניין כמה משלמים לה על כל הזיוני מוח שהיא מצליחה לאגור בתוכנית אחת.
צריכה להפסיק לישון בצהרים.
