מונולוג.

[יושבת על הריצפה מקופלת בעצמי ויידים על העינים]

זה היה לילה אפל...הרעפל כיסה את העצים והעננים וכל מה שיכולתי ליראות במטושט זה את היירח

ואני אם כותונת לבנה ופיסת בד על ראשי מנסה למצוא את שבילי בדרכי הדרך האבודות.

נכנסת בשיחים נשרטת  נופלת ושוב פה פצועה.מחתך לחתך משריטה לשריטה.

הדם לא הקל עלי ורגלי הייחפות צעקו. הצילו. הצילו! השם ישמור!

ואילו אני צעקתי. הצילו. הצילו! האין  אדם שישמור? אך ללא מענה.

המשכתי ללכת ולבסוף הגעתי למעיין.

תחילה שטפתי את פני.

לאחר מכן התחלתי לנגב את פצעי.

שתיים ביד שמאל אחת במרפק ימין ,

 שתי שריטות בבטני והמון פצעים בכפות רגלי

 אשר ניראו כמצופים נפוחים ואדומים.

לפתע עייני נתפסו בהשתקפות אשר נצפתה על מיי המעיין שמולי.

נסיך ונסיכה והם רוקדים להם אם בגדים מכובדים ופנים מאושרות.

וכאילו יכולתי לישמוע מוזיקה.

[מתחילה לשיר לעצמי ולרקוד בכאילו אם הנסיך]

Love is in the air "   
Everywhere I look around
Love is in the air
Every sight and every sound

And I don't know if I'm being foolish
Don't know if I'm being wise
But it's something that I must believe in
And it's there when I look in your eyes”

[מתחילה לדבר כאילו לנסיך]

סליחה? את שמי אתה רוצה לדעת?

[מבט מבוהל]

לאן את בורח?

נסיך? חזרת לארמונך?

[פונה לקהל]

אפילו פיסת לחם לא השאיר.

אם לא אהבה אז לפחות פיסת לחם.

[מסתכלת על רגליי, מסתכלת לקהל]

אפילו שיגעונותי נעלמים לי.

ובשקט אני ייפול בריקוד הקרקע .[מתיישבת על הריצפה באותה תנוחה כמו בהתחלה]

העצום את עייני. [מכסה אתהעיינים אם היידים]

הלילה אפל וערפל מכסה א העצים והעננים ואיני יכולה ליראות.