מונולוג.

בסדר מסויים ובלי לפספס

לעשות רק  מה שראוי ומותר

ותמיד לחשוב מה יהיה מחר

לנהוג בקפדנות עדינות ונשיות נלוות

לא רק לקחת אלא גם לתת

בחריצות יש לקפוץ מכותנה לכותנה

יונה

שנה

עונה

בונה

קונה

וככה פתאום הכל השתנה

ומכותנה לכותנה קצת קשה לקפוץ

לפעמים מועדים ודורכים על קוץ.

והבגדים כבר לא נקיים

והרגלים קבר פחות קפדניות

והעין נתפסת על חבורת יונים

שעפה אל הרחוק בן העונות.

בין כותנה לכותנה ניסיתי לקפץ

אם סדר מוזר בתוך רגע לוחץ.

"יונה לבנה השליכה עלה של זית

על אדמת ציון או על אדמת פלשתין"

אני אוהבת את המשפט הזה ביומים האחרונים ייצא לי לחשוב הרבה

וזה בדיוק הסיבה שיש לנו את יום הזיכרון.

המשפט הזה.

יום העצמאות היה סבבה.

הייתי בהרצליה רעננה וכפ"ס.

בכל מקום היה כייף:]

היום אני הולכת להרצליה ואז לכפ"ס כניראה.

ומחר -זה סוד..חחח

ים.

הממ...יאו.יש לי יום רביעי בגרות בקולנוע, וזה באסה .

אבל מה שיותר באסה זה שיש לי נשף סיום ביום ראשון.

מה הקטע.

לא בא לי.

כל הפרחות של פתח תקווה.

בעע...

כל כך רואים את ההבדלים בין הקמפוסים שזה  מטורף.

באמת שאנחנו [קמפוס רעננה -ייא! הכי נורמלים]

כאילו ת"א רואים שהם צופנים אחושרמוטה ופתח תקווה ערסים בטירוף.

ורוב החבירם לא באים גם.

הדס לא..ודותן לא..ורצרסדופר לא.

מעצבן.

טוב לפחות הנשף שלנו יהיה טוב יותר.

טוב אני הולכת ללמוד..