על משמעות החיים ושטויות אחרות

במשך כל המסלול האחרון לא סגרתי שבת שמירות אחת עם צוות שמירות. איכשהו הצלחתי להתחמק מזה. תמיד היה שם מפקד בשביל לסגור במקומי. 8 חודשים תמימים בהם חבריי לסגל הפיקוד פתחו עליי עיניים אך מזלי התמזל שוב ושוב (מהבחינה הזאת) - עד שהשבוע, לקראת השבת האחרונה שלי לפני שאני עוזב את הסוללה לתפקיד חדש, נפלה עלינו גזירה חדשה - צריך לשלוח צוות שמירות לשבטה. סוכם מראש שיהיה זה תורי, כיוון שכאמור לא סגרתי שבת אחת מיותרת לאורך כל המסלול. קיבלתי עליי את הדין בהשלמה וכיוון שהיה עלינו להתחיל בשמירות מיום חמישי ב-11, יצאתי מהבסיס אחה"צ ועמי ארבעה חיילים - צוות שמירות לשבת.

אך באמצע הנסיעה התהפכו היוצרות עת התקשר אליי הקצין האחראי ובישר כי אין צורך שאסע לשבטה, כיוון שישנו שם כבר קצין מגדוד אחר שידאג לחיילינו האמיצים. עם ניתוק השיחה מצאתי עצמי מצביע אחורה לעבר קבוצת המפקדים וצוחק לעברם צחוק לגלגני, לאמור "כולכם סגרתם לפחות שבת אחת עם צוות שמירות ואני כבר לא אסגור, חרף קנאתכם!". כמובן שלא עשיתי את זה באמת, אלא רק באופן מטאפורי, בתוך ראשי, כי הם לא באמת היו מאחורי וזה נראה היה די מוזר לשאר נוסעי האוטובוס אם הייתי מתחיל להצביע ולצחקק.

קיבלתי רבעוש בהפתעה.

החלפתי אוטובוס בעפולה. לפי שירות ה-SMSים של אגד הקו האמור מעפולה לרעננה יוצא ב-19:00. לאחר שעליתי עליו הוא החל בנסיעה ואני זוכר שהצצתי בשעון וראיתי את השעה 18:52 ומחשבה על נוסעים פוטנציאליים שיגיעו בזמן ויאחרו הבליחה במוחי ונעלמה. קרוב לחצי-השעה מאוחר יותר החל הנהג, בעל חזות אתיופית, להתווכח עם מפעילו שדרש ממנו לחזור לתחנה לאסוף נוסעים שהתקשרו להתלונן על כך שיצא מוקדם מדי ולכן הם פספסו את האוטובוס. אשה בגיל העמידה שהזכירה לי את סבתא שלי באקטיביות שנקטה התרעמה על כך והחלה לשכנע את כלל נוסעי האוטובוס לחתום על עצומה מאולתרת שמעידה כי הנהג יצא מהתחנה ב-19:00 בדיוק. זאת על-מנת להוכיח למעסיקיו באגד שיצא בזמן ולא הקדים, כדי שלא יפוטר. אשר לי, חתמתי בלי התנגדות, אף שלכשעצמי ידעתי שזה לא נכון. בינינו, עדיף שכמה נוסעים עצבניים יתעכבו בתחנה בלי לדעת למה מאשר שהמסכן יאבד את עבודתו. ממילא האיום בפיטורים ודאי כבר עשה את שלו ומהפעם הבאה יקפיד על הזמנים יותר.

אתה יודע שאתה משוגע כש...

אחד האנשים החזקים בסביבתך הקרובה הוא זה שמחזיק במפתחות למכולה עם נייר הטואלט של הסוללה - ולגנוב ממנו פירושו להיות גבר.

כשאתה מתלהב מזה שהצלחת לגנוב משהו כמו מפתח ברגים ממישהו שהוא כמו המוסכניק שלך.

כשלמוסכניק שלך קוראים "חימושניק", הרכב שלך בצבע ירוק-זית משוריין וללא חלונות שנוסע על זחלים ומלמעלה מותקן בו מקלע.

כשאתה מתלהב מזה שהמים בשירותים בבסיס החדש שהגעת אליו ראויים לשתייה.

כששוטר יכול לעצור אותך על הסתובבות עם אוזניות, או על כפתור פתוח בחולצה.

כשמאיימים עליך שאם לא תגיע בזמן לתור רפואי שנקבע לך, תישפט (ע"י אדם שכלל אינו שופט, אגב).

כשהביטויים היומיומיים "לעקוץ", "לתפור" ו"לאנוס" הם חלק משגרת חייך מבלי שתשתייך למשפחת אלפרון או אברג'יל.

כשאתה הולך בנעלי עור בשיאו של אוגוסט.

אז, If you can't beat them, join them? נראה שהדרך היחידה להישאר שפוי היא להשתגע עם כולם. אבל בואו לפחות נשאיר איזשהו סימן שיזכיר לנו, ככה, מדי-פעם, שהשפיות היא ממנו והלאה...