עיר הירח

ראיתי אנשים מנקים ארובות,

חיוך התמתח כמו הקיץ

משנים של סבל ועבודת כפיים.

ובסמטאות ראיתי חסר-בית

מגרש חתולים מטונפים,

מקשט בפיסות צבעוניות של

זבל

את פחי האשפה.

נתתי לו בובת פרווה

עם שם בומבאסטי,

כדי שלפחות למישהו אחד

יהיה עם מי להתכרבל בחורף.

וכולם לבושים אדום.

ולמרות החורים בבגדים

ובלב,

ולמרות שאין להם כרס וכולם כחושים

(כמו האנשים בשלטי החוצות)

להם אני קוראת:

סנטה.