עיר הירח

ולמרות הלהט ששרר עריץ וגא

מעל עיקשות התובנות החירשת,

ולמרות הצער הנוגה

וטביעת מגפו הרועשת

בליבי, ולמרות סער זכרונות

ששנתי קרבן לו בכל לילה,

ותשוקתי עם כל הארמונות

של ציפייתי שעוד לא די לה,

ולמרות כוחם להכניעני,

ולמרות שעוד שלך הינני,

ולמרות שדמי לך מתאווה;

e pur si muove*

*"ואף על פי כן נוע תנוע"/גלילאו גליליי

הן ידעת כי תמיד יצמח הגלד

בעבור הזמן על צלקות-מכאוב,

וכל אשר כאבנו אמש

ירפה מגעו עד יעזוב.

סערנו. אך אין זוכר,

ובקצף הגלים אין אות,

ובראי ים-עומד עוד תראה

השתקפות חיוורת של הבאות.

ומאדמת הקטל יעלה ויבוא

לבלוב צנעת-פרחים.

אשזרם לקנה ואשובה לעיר

מכותרת כתרי-חיוכים,

אבל בעיניים דומעות:

יש צלקת, יש אות.