עיר הירח

אני שוטפת את ידי

כמו לאחר רצח,

מקרצפת את שאריות

הדם מתוך ציפורני

החוק.

עולמי הפנימי שתלטן.

גירויים מסתננים דרך קירו הרביעי

ואני נאחזת בחוריו לבל אשאב לחלוטין מחוץ

להצגה של חיי, משננת

שוב ושוב את הטקסט:

"לשרוף את הקיר הרביעי"

"לשרוף את הקיר הרביעי"

ומאבדת אחיזה.

לו ידעת את כל הפחדים

שאני נושמת אל קרבי

אולי היית שרה לי שיר

ערש, גם בצהרי היום.

אני מבצרת עצמי בין מילים גבוהות

אבל בלי דגל, שלא יהיה מה

לכבוש.

מקלט נפשי בדיו שבין האותיות.