עיר הירח

קום, דורי, כי אדמתנו רועדת

מקול רעמו של התחדשות העם,

ושוב נאהב את האיש שזו לו המולדת,

ולא השקעה כספית או עסק (ע"ר).

קום, דורי, ארוחות דשנות בישלו עבדיך,

חלב חם השקוך, ועודך ישן כתינוק,

והם מנכסים לעצמם את יגון נדודיך,

משתמשים נגדך בחרב החוק.

קום, דורי, עשן עולה משערותיך,

ועיני היר מביטות ממעל.

לו היו לו שפתיים היה קורא בשמותייך:

קום, גם הבוקר יבוא ויעל.

קום, דורי, הסר אבק מעיניך,

וחזור להאמין במהפכות.

היכן, דורי, פצעי מאבקיך

שכה ייחלתי לאחות?

והם- שאינם שייכים לכאן,

ולקולם גוון זר ונכרי,

שהכל בשבילם רק נדלן ונדלן,

לא עוד ירדימוך- דורי.

והיה כי סגרת בפני את הדלת

לקירבה והבנה אליהן אני כמהה,

והיה כי כבדה עינך כבזלת-

והייתה גם עיני כבזלת כהה.

והיה כי תספון זכרונות עשנים,

ושמרת עד יום-אחרון,

אלך גם אני ברחובות ישנים

להגיר זיעתי על חברון.

אסוף את עברך

המעשן שנתו

בשנית,

תן לאש בקצות אצבעותיך

לבעור

ולאלחש שברונות-לב ישנים,

עד ששוב ישארו

רק עפר ואפר.