עיר הירח

את סוגרת את הספר

על אצבעותיהן של המלים

הכרוכות סביב צווארך.

לא חשבת לרגע

על עצמת הלפיתה, על הציפורניים.

רצית לדעת הכל.

עכשיו ידבוק בך מוות,

ממתין אחרי הנקודה

בסופו של כל משפט.

החביאי דבקות-שתיקתך;

שלא ישאלו אותך למה.

לא חשבת לרגע

על חלומות-פרא, על ההשלכות.

רצית לדעת הכל,

עכשיו את יודעת.

בכל מקום אני עוקפת

זכרונות

כמו פרחים מוגנים.

משטף היומיום אני מצילה

חרוזים צבעוניים

לשירים שיבואו.

חסרים לי פקקי התנועה-

זרם האכזב של העיר.

ושהיינו שרות יחד.

תמיד בסוף אני נסחפת אלייך

במחול: הלוך ושוב -

42 שקלים

כמו תפילה.