הקטע של השרשרת הזאת נהיה קצת טיפשי אבל זה נושא ארוך אז...
פלור- יש כמה דברים שנאי מסכימה איתך בהם, כמו האהבה הבוגרת, זה שהדברים נבנים ואנשים נפתחים אבל:
א. אין צורך בנישואין כדי להפתח לאדם- עובדה, את כן יכולה להפתח לחברים קרובים, לבני משפחה, לחבר.
ב. הנישואין זה דבר שבעיקרו נועד להיות חיובי אבל איבד את מטרתו במהלך השתנות החברה (כשהמטרה הייתה התחייבות והאיבוד ייצר המון זוגות לא בריאים שנשארים יחד בכפייה אלא אם הם מוכנים להתגרש, מה שקורה בתקופות האחרונות לרוב, כשאנשים הבינו שלא חייבים להיות יחד מכפייה).
ג. כמו שהזכרתי כבר קודם, נישואין זה לא הבטחה לחיות יחד לנצח כי גם שם אנשים יכולים ללכת (גירושים) אבל על הנייר מבטיחים ובזה אני מסכימה עם עידית שזה הבטחת שווא (אם האדם יקיים או לא את הבטחת הנצח לא תלוי במה הוא יכתוב על הנייר אלא בחיים עצמם ולכן הנייר חסר כל ערך אמיתי).
ד. אנשים חיים בביטחון מלא ופתיחות מלאה ועם משפחה וילדים גם בלי להיות נשואים (לדוגמא- סבא וסבתא שלי ז"ל שחיו את כל חייהם יחד בלי להיות נשואים ועם 6 ילדים באהבה גדולה ומחוייבות שלא נפגע כהוא זה).
ה. קשר לא צריך התחייבות כזו- אני לא רוצה שחבר שלי (אני מדברת על מצב היום, כשאנחנו כבר שנתיים וחודש יחד באהבה וזה לא הולך ברגל בכלל) ישאר איתי בגלל התחייבות, אם האהבה לא נמצאת כלום לא רציך להמשיך, אני כן מאמינה שהאהבה (בעזרת השקעה) יכולה להשאר מלהיבה וקיימת עד סוף החיים אני פשוט לא חושבת שההתחייבות היא זו שגורמת לכך.
ו. נישואים יהודיים (מדובר כי אני לא מכירה את שאר הדתות ממש בקטע הזה) לא נראים לי כל כך טובים- קודם כל הם שובינסטים מאוד (האישה לא יכולה להכריח גט אבל הבעל כן למשל) ודבר שני הם משייכים אותי בכוח לדבר שאין אני רוצה בו (החובה לעשות דברים בצורה יהודית ולא בשום צורה אחרת) ואני נגד הכפייה הדתית הזאת שיש בישראל על נישואין שזה דבר כל כך אינטימי ואישי.
ז. הומואים ולסביות חיים יחד שנים על שנים באהבה גדולה וחלקם גם עם ילדים ומשפחות נפלאות, הם לא נשואים כי הדת כפתה עליהם להיות מנודים, אבל לא נראה לי שחוסר התעודה או החופה הזיק לקשר שלהם.
ח. הילדים- ילדים צריכים משפחה אוהבת ודואגת, ילדים לא צריכים שהוריהם יפרדו כמובן אבל גם לא שישארו יחד בכפייה ויהיו מתוסכלים, ילדים צריכים הורים מרוצים שמקדישים מזמנם ואהבתם לילדים במקום להיות מתוסכלים מקשר שהם לא רוצים בו עוד אבל חייבים בגלל עול הנישואין לשאת (שלא לדבר על זה שהילדים לא נפגעים מזה שהם גדלים במשפחה שבה ההורים חיים יחד באושר אבל לא נשואים).
ט. נראה כאילו נישואין זה המחוייבות היחידה אבל אין זה כך, לא בחברה המודרנית, בחברה זו יש גם צורות "ביניים" מה שנקרא- כמו למשל חברות (זוגיות) שגם היא מחייבת למרות מה שחושבים. ואם אדם צריך את המחוייבות הכתובה של נישואין כדי להיות מחויב אלי ולא יכול לעשות את זה גם בקשר זוגי ללא חתונה אז הוא כנראה לא בנאדם מתאים בשבילי.
בקיצור לצד טיעונים למה נישואין זה לא טוב או אולי סתם לא הכרחי, אני לא רואה בזה בעיה אישית שלי ואני מוכנה להתפשר כך שאולי גם אני אמצא את עצמי מתחתנת בעתיד (הרי אין כל רע בחגיגה של אהבה עם בן זוג או בירח דבש, הטבות מהמדינה וכל שאר הדברים האנוכיים שחתונה יכולה להביא לי) אבל בכל מקרה חתונה יהודית זה בהחלט לא חובה.

ט.