עיר הירח

אני יודע מתי את חולמת

מתי בדיוק את תתחילי לשיר

את באה אלי נבוכה, כאילמת

רוצה להבין או רוצה להסביר

לפעמים, בתקופות, לאחר את שייכת

אבל אינך צריכה שום וידוי

כמו מים ולחם אלי את חוזרת

בלהט מטורף, לא שפוי

להרוות את צמאונך לצלילי האחר

ולשלושת האהבות

להשבות שוב בקסם החוזר

להכניס בתוך הרווח צרחות

שעוד מעט

ממש עוד מעט

כבר נכבות

אומרים יש קסם במילים

ולפעמים אני רואה אותו

הוא בא לשחק איתי

ולרקוד עד שניפול

שנינו ידענו צלילים

ולפעמים אפשר לנשום אותו

בא אל ביתי

מתפזר כמו חול

ושנינו צוחקים

כאילו שוב נוכל לראות אותו

בתוך בבועתי

את החופש

הגדול

ונביט כמו ילדים

שמוכרחים לנשום אותו

דק ורשתי

כתמימות של יום אתמול

יש קסם במילים

יש קסם

בהכל

(תמונת התבגרות-ראו תמונה קודמת)

זה לא סתם כואב

לחיות על התפר

שבין שיגעון להתפקחות

לא לדעת מי מאלה

להלך בלי קצה על חוט

והקו דק לי כמו אופק

נושק לשמיים בהירים

ומלטף גם את העומק

וגם שירי משוררים

ומתחתיו מתפרשים

שברי מעמקים

שהם קרובים כמעט נוגעים

וכל כך כל כך רחוקים

כמו הסוף של הקשת

שלא תוכל לתפוס

וגם שקט, איזה שקט

שממנו אין מנוס

וטעם תער על שפתיים

את האמת מפנים

שמה שצף שם, מבחוץ

לא שוקע מבפנים