|
| 7/2007
חן
חן. אתה לא יודע מה אני רוצה ממך, אתה לא יכול לדעת. בטח שלא אני.
אתה בטח לא יכול לשער כמה אני חושבת עלייך. לא מתוך אהבה. רק מתוך סקרנות. אני יכולה לספר עלייך סיפורים רבים ומפורטים, רק מתוך הדמיון שלי. אתה ילד קיבוץ, אולי חלקם הגדול של יצירי הדמיון שלי נכון.
אתה, קצת פסיכי, קצת סמים, את זה אני יודעת. פרדס, רפת. אתה ועוד מישהי. בנות מתחלפות. רומנטי מעט, מרגש בעיקר. מלכלך. אתה מעופף, אתה בכלל לא שם, אתה תחת השפעה של משהו גדול ממך, אולי כי היה לך רע, אולי כי היית לבד, אולי בכלל בנות לא רוצות אותך. אבל אני כן, קצת, רק בגלל שאני סקרנית.
ואולי, כמו שאני מקווה, אתה צריך אהבה, חיבוק, לדעת שמישהו שם בשבילך. אני יכולה להיות אמא קטנה. אני רוצה.
אומרים שאתה מרושע. שאתה לא כזה הגון כמו שנראה לי, מעניין, מצחיק. חכם אתה לא. אבל אתה גר אלף שנות אור ממני, ואין סיכוי שלעולם נתראה, בעיקר כי אתה כבר לא משרת באותה פלוגה של חבר שלי, ובעיקר כי אני מפחדת שתצחק עליי ותהיה מרושע.
זה לא משנה מה אתה באמת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: