כשהיתי קטנה תמיד המבוגרים דיברו על אהבה... הם ניסו להסביר לעצמן מה זה... אבל זה לא ממש הלך להם.. ההסבר שהם נתנו לי היה כשתיגדלי תביני(הם אמרו את זה על כול דבה שלא ידעו איך להסביר... אז אני צחקתי אליהם כששאלו אותי משו שלא ידעתי איך להסביר אז היתי אומרת כשתיקטנו תבינו..חח).. כשגדלתי לגיל העשרה חברים שלי ניסו להסביר.. הבנות אמרו זה שכשאת רואה בן, והוא נחמד אלייך ואת מבינה שהוא מחבב אותך אז גם את מתאהבת בו( הסבר דפוק של בנות בכיתה ו') ...והבנים אמרו שזה סקס( אז לא ידעתי מה זה והחלטתי לברר). סקס: יחסי מין (או יחסי אישות) הוא שם כללי למגע אינטימי בין בני אדם (לרוב בין שני בני זוג) בו מעורבים איברי המין(זה פרוש מילוני). דבר זה לא היה מספיק אז לילדה כמוני בגיל העשרה... והחלטתי לשאול אנשים מה זה? את התשובה של המבוגרים אני כבר כתבתי לפני אז אני לא אחזור על עצמי, שאלתי את חברותי אבל הן לא ידעו מה לענות לי. שאלתי את אלה שאמרו לי את המילה הזאת, בהתחלה הם צחקו עלי ואז הם החליטו להסביר לי את זה בעזרת סירטי פורנו באינטרנט.... זה היה קצת מביך תארו לאצמכם ילדה אחת ואיזה 5 בנים בני 11-12 יושבים אצל אחד הבנים בבית כשאין הורים ומסתקלים פורנו והבנים מסבירים לי מה זה כול דבר, איך עושים את זה ואפילו מציעים לנסות.... כך בפעם הראשונה התנשקתי... לכול השאר אז לא הסכמתי אבל כבר ידעתי מה זה ומאז חשבתי שסקס זו אהבה(מה שכתוב במילון הוסבר בצורה הכי יפה שיכלה להיות)....

היו לי הרבה חברים, כולם היו שונים, אף אחד לא דומה לאחר,שלא כמו ארסים (סטנדרתיים). אבל באף אחד מהם לא מצאתי את זה שאני רוצה לשכב איתו " לעשות אהבה"....מה זו אהבה גיליתי לפני כ3 שנים כשחבות שלי התחילו להתאהב, הניצוץ בעניים כשהן מדברות על אותו בחור/בחורה(כן יש לי חברות דו מיניות), היחסים בין הזוג המאוהב ועד כמה דברים שבאים מעבר לסקס... אבל לי לא היה את זה.

לפני קצת יותר משבוע התאהבתי. אני לא יודעת איך להסביר את התחושה כי זה בילתי אפשרי, המבוגרים צדקו כשאמרו שכשאני אגדל אני אבין.. ועכשיו אני מבינה, עכשיו אני מבינה יותר ממה שחשבתי שבחיים שלי אני אבין....

עוד לפני חודש וקצת לא היתה לי אף תיקווה למצא אהבה אבל זה בא בפתאומיות, הכרתי בן אדם מושלם בישבילי ואני לא יודעת מה אני אעשה אם אני אעבד אותו....הכרתי אותו לפני קצת יותר מוחדש (ידיד שלי קרה לי לחבורה שלו, חבורה של אנשים שאין בהם צביעות. הם, אפילו שעברו את גיל העשרה ברובם, הם עדיין ילדים, כיף לבלות איתם זמן כי אין להם מחסומים של מה יחשבו עלי האחרים) הוא אחד מהם, בן 24 מהעיר שלי אבל לומד בטכניאון. יש לו אוטו, הוא חכם( הוא לא חטיח והוא גם לא מכוער)

בחמשוש הקרוב הוא לוקח אותי לפגישה אם אמא שלו... להכיר את המשפחה שלו.. את שלי הוא כבר הספיק להכיר....

מקווה שהכול יעבור כמו שצריך ושאני לא אהיה אדומה כמו עגבניה, שאמא שלו לא תגיד שאני לא מתאימה לו או שאני לא אחבב אותה...

נמאב לי מהלימודים... נשארו לי 3 בגרויות ועוד 2 מועדי ב'.....

די, אין כבר כוח. הבגרות הקרובה ביום שני ואני עדיין לא יודעת חצי מהחומר....

ועוד משהוא מעניין שגיליתי על עצמי בזמן האחרון... יש לי פיצול אישיות גמור... חיים בתוכי 3 אנשים... אבל יש לי מזל אף אחד מהשניים האחרים לא נלחמים על המיקרופון(זכות הדיבור) או על המיקלדת/ עכבר(ידיים/רגליים) אלה הם יושבים בתוכי ונלחמים רק על המעבד והזיכרון(המוח שלי). זה קצת מציק אבל אף אחד מבחוץ לא יוכל לראות את זה.

;)