אני לא יודעת כלכך איך מתחילים כזה מכתב.
כבר תקופה ארוכה שאנחנו רבים על הנושא הזה, אבל כבר שבועיים שלא דיברנו ואיכשהו עכשיו יותר מתמיד זה מפריע לי.
אתה עסוק בפרידה ואני מבינה, אבל זה שיש לך זמן לדבר עם עידית כמעט כל יום ואני, הבת היחידה שלך, מקבלת הרבה פחות תשומת לב מאשר אשתך השנייה לשעבר? זה לא נראה לי הגיוני.
אז כדי להימנע ממצב כזה שוב בעתיד אני ברגע זה פוטרת אותך מכל דבר שהוא לא חובה הורית ע"פ החוק. (מה שאומר שכל מה שאתה צריך זה לשלם מזונות לאמא)
אני מניחה שחזרתם כי שמעתי מעידית שהיא בילתה איתך את הסופ"ש. הגעתי למסקנה הזאת כי אתה לבד שם וקר ומבאס ורחוק אני מניחה שאני הייתי עושה אותו דבר..
אבל רק שתדע שלדעתי היא פשוט אשה רעה, היא מנצלת את זה שאתה רוצה לרצות והיא חייה על חשבונך ועוד מעזה להתלונן לדעתי היא לא באמת אוהבת אותך והיא עושה סצינות על כלום והיא מזלזלת בך.
אז תחזור, אני באמת חושבת שיהיה לך הרבה יותר טוב כאן, כי יש כאן אנשים שאוהבים אותך באמת והם קרובים. ולא תעשה שטויות כמו לחזור למערכת יחסים שאתה בעצמך אמרת שלא עבדה ואולי ככה תוכל להוציא אותה מהסיסטם שלך באמת.
אז לסיכום, בהצלחה לך בהמשך, ביחד או לחוד.
שיר
אני מניחה שאיכשהו אפשר לקרוא לזה שנפרדתי מאבא שלי?
אני מרגישה רע. מאוד