עברתי את הסדרה והיה פשוט אדיר!! כל כך הרבה רגעים ששווה לזכור...
אז אני אתחיל מההתחלה:
הגיע לו יום שני. השעה 5 וחצי אחה"צ, וכמעט כל הקבוצה התאספה לה לפני העלייה לאוטובוס. הכנו 3 דגלים ירוקים ומגניבים עם הכיתוב: "אחריי כפ"ס" (חוץ מאיזו פאשלה באחד מהם ("אחחיי") אבל חפיף :P), נרשמנו ויצאנו לדרך :) השמש שקעה לנו וכולנו מתרגשים לקראת מה שאנחנו עומדים לעבור, מעבירים דאחקות באוטובוס, צוחקים על הקב' היריבה אור יהודה שנסעה איתנו, אוכלים ומנצלים את הרגעים האחרונים במקום חמים ונעים.
לקראת 9 כבר הגענו לאזור גבעות גורל ( בנגב, ליד באר שבע) והתמקמנו בין הגבעות. הקפנו באבנים את מקום השינה שלנו, השארנו את הקיטבגים ויצאנו לסיור לילי בשטח. הדבר הראשון ששמנו לב אליו היה השמיים המדהימים שהיו שם, חושך מוחלט ורואים את כל הכוכבים (ואפילו כמה כוכבים נופלים!), מראה פשוט מדהים.
למדנו התגנבות, מלווה בזחילות בתוך שיחים קוצניים (תודה לאל על הכפפות) וחזרנו להתמקמות. הדלקנו חנוכיה (שבנינו מאבנים חח), אכלנו בראוניז (שאני הכנתי :D) והתארגנו למסע אלונקות הלילי. אני נבחרתי לשמור על התיקים בזמן המסע, אז לא יצאתי... אבל הבנתי שהיה ממש נחמד. בערך ב-3 בלילה הקבוצה חזרה מהמסע, אכלנו סופגניות (!) ונכנסנו לשקי השינה בערך ב-4.
6 בבוקר - השכמה. כולם בקושי פוקחים את העיניים אחרי שעתיים של סוג של חצי שינה, קופאים מקור, רעבים ועייפים. 10 דק' להתארגנות ויוצאים לריצת בוקר. אח"כ עוד כמה דקות לצחצוח שיניים והתארגנות ואז מתקדמים למקום שבו אכלנו ארוחת בוקר. מיד אחרי ארוחת הבוקר עלינו על גבעה מגניבה (מאושרים על כך שיצאה השמש), עוברים הדרכה קצרה לגבי ניווטים, מתחלקים לקבוצות, מקבלים מפה ומצפן ויוצאים לגבעות לחפש 3 נק' ציון. לקב' שלי אישית היו נקודות ממש קלות, אז לקחנו את הזמן ובכל זאת סיימנו שעתיים לפני הזמן שהקציבו לנו...
שאר היום היה דיי יום של שביזות. ישבנו מתחת לעצים, נרדמים מדי פעם, אכלנו ארוחת צהריים (וכשאני אומרת ארוחות אני מתכוונת ללחם וממרחים, כי זה כל מה שאכלנו שם :S), הקשבנו למיצגים של גבעתי וקרק"ל, עשינו כמה תחנות שאירגנו השנת שירות, דיברנו קצת על בן גוריון ואז מסתבר שהיינו צריכים לעבור מקום ללילה, אז עברנו, עידו המדריך שלנו נטש כי הוא היה צריך ללכת ללימודים יום אחרי, אז נשארנו עם העוזר מדריך - אלון. האנרגיה ירדה עוד יותר ואז עלינו לגבעה כדי לשחק ב"שני דגלים" נגד אור יהודה. פה הגעתי כבר לשיא הדכאון - חוסר שעות שינה, שביזות, התחיל להיות קר שוב, אור יהודה רימו כל הזמן עד שנמאס לנו והחלטנו שאנחנו מעדיפים לשחק בינינו לבין עצמינו... בקיצור, היינו כבר יותר מדי עייפים.
למרבה הפלא ב-11 בערך חזרנו לתיקים ונאמר לנו שאנחנו הולכים לישון! הלכתי לישון במחשבה שבטח ב-2 יעירו אותנו אם לא לפני, אבל לא! העירו אותנו ב-5 לפנות בוקר, אחרי 6 שעות מלאות של שינה (הפעם באמת ישנו) וקמנו בבוקר היום השלישי, עם אנרגיות מחודשות מוכנים למסע האלונקות המסכם (12 קמ').
ב-6 עלינו על האוטובוס לנסיעה של שעה (מלווה בעוד קצת שינה מתוקה) עד למקום שממנו יצאנו למסע.
בערך באמצע המסע נזכרתי שיש לי מצלמה וכדאי להשתמש בה, אז הנה כמה תמונות מהמסע: (נא להעביר את העכבר על התמונות כדי לקרוא את התאור שלהן)
אחרי המסע היה מן טקס כזה... ואפילו אהוד ברק, שר הבטחון בכבודו ובעצמו היה שם! :P
ואז... הביתה! עולים לאוטובוסים, ישנים כל הדרך, מגיעים לכפר סבא הישר לסעודה שהביאה לנו אמא של קרן, כמן מסיבת פרידה לפני הגיוס שלה.
וזהו, עייפים אך מרוצים התפזרנו כל אחד לביתו.
אני יודעת שזה היה ארוך, ומי שקרא את הכול - אני ממש גאה בו. ברור שזה לא מתאר אפילו חצי ממה שבאמת היה, וממה שבאמת הרגשנו, אבל אני מקווה שמציתי עד כמה שאפשר :)
אז חוצמזה...
גם חזרנו לבצפר, והספקתי להתרגל בחזרה... אולי אפילו בכוחות מחודשים, נראה איך יהיה.
בינתיים, התחושה הכללית היא שנחמד לי - שזה טוב ונקווה שהיא תימשך 
שבוע טוב לכולכם 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
