תהיות...
הזיכרונות הרעים גם הם חלק מאיתנו. בלעדיהם, איך נעריך את הטובים |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
|
קטעים בקטגוריה: ..
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
צועקת בדיעבד
החדר שלי.
צמוד לבית אך מלא בפרטיות.
ארון קיר גדול, ספרייה שמכסה קיר שלם, מטבחון קטן, מיטת יחיד, ספה שנפתחת למיטה זוגית, עוד כמה ארונות ושידות וכמובן המקלחת בחדר הצמוד.
והיום. היום זה בעיקר בלאגן.
אני ורמי יושבים על המיטה הזוגית. אני מחזיקה את כוס היין בידי ומערבלת את היין לאט. הכוס שלו על השולחן שמאחורינו ומדי פעם הוא משחק בה. "אתה מרשה לי להגיד משהו בלי שתגיד ישר 'את מגזימה..תפסיקי..' ושאר שטויות?" שאלתי וחיייכתי את החיוך החצוף שלי. "בטח" הוא חייך חזרה חיוך גדול ואמיתי. "אתה פשוט מנשק מצוין" "נו באמת.." "אמרת שלא. אתה לא מבין. זה פשוט תענוג להתנשק איתך. מהשורש ע.נ.ג. פשוט מדהים" המבט שלו קצת התבלבל. "אני יכולה להגיד לך את זה בתור חברה טובה" שתיקה קצרה ואז המשכתי לי "אתה בחור גדול וחזק. אבל איך שאתה נוגע. בכזו רכות. בכזו עדינות. את יודע איך לעשות את זה" "טוב.." הוא ניסה למלמל משהו אבל אני התעלמתי "אתה יודע איפה ואיך לשים את הידיים שלך. כל פעם שנגעת בי רק רציתי לצעוק 'קח אותי!' אולי באמת חבל שלא עשיתי את זה". הוא נשכב על המיטה מביט בתקרה. ואני נשכבתי לידו. נשקתי לו על הלחי נשיקה ארוכה ואז הנחתי את ראשי על חזהו.
| |
החתימה שלי
"ותמחקי כבר את החיוך הזה" הוא צעק עליי, עצבני מכל מה שקורה שם
"לא רוצה" הרמתי עליו את הקול
החיוך הזה
לכמה מקומות הוא לקח אותי
כמה דיברו עליו
מסתיר
יפה
לועג
מבין
שמח
אוהב
מתבייש
נבוך
צבוע
אמיתי
את
"למדתי לקרוא אותם כבר" היא אמרה
ואני חייכתי
וכולם מסביב צחקו
כשאני מחייכת לעיתים דמעות עולות בעייני
אני אוהבת במיוחד את הרגעים שהחיוך לא יורד מפניי
שהדמעות ממלאות את עייני
דמעות וחיוך של אושר
אושר אמיתי
כשיורדות הדמעות הכואבות
אני אוהבת כשהחיוך מגיע
חיוך של צחוק
של התמודדות
"שתמיד יהיה שם, הוא כל כך את" הוא אמר לי לפני זמן רב
ואני שכחתי את מילותיו
ולפעמים קצת זנחתי אותו
אבל שם פגשתי את אהוביי
את קרוביי
את האנשים שהראו לי את האושר
את החברות
והם החזירו אותו לפניי
החזירו את אותן דמעות של שמחה
דמעות של אהבה
מקווה שלנצח הוא יישאר איתי
והדמעות
גם הן
| |
הזמן הזה
אין יותר:
מישהו איתי בחדר
קול דלת נטרקת בשלוש בבוקר
מלמולי בוקר טוב בדרך לצחצוח השיניים
צחוק, מוזיקה, רעש במשך כל הלילה
מישהו להתכרבל איתו
מישהו שיגיד לך מה עשית טוב או רע
רביצה המונית בדממה
כל כך מוזר לי
כל כך מוזר שהכל נגמר
אין תחושה של עצב
אפילו לא של החמצה
פשוט כל כך מוזר
לחיות שנה חיים אחרים לגמרי
ופתאום ביום אחד הם נגמרים
זה זמן להתחלות חדשות
להכיר בדרך שונה
לעשות דברים אחרת
לשנות מה שנדרש
לפעול איפה שצריך
קצת זמן לנוח
המון זמן לעשות
זמן לפרוח
זמן לקפוץ
זמן לאהוב
זמן לסוע
זמן לטייל
זמן להנות
זמן לחשוב
זמן ללמוד
זמן לבצע
| |
דפים:
| כינוי:
תוהה
בת: 35
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
