תהיות...

העפפיים סוגרים על עיניי

מנסה להרים אותם בכל הכוח

אך הם חזקים ממני

בוהה

כי להסתכל איני יכולה

ולישון לא אוכל

בראשי הולמים אלפי פטישים

פעם הולמים בצד אחד חזק יותר

ובפעם אחרת העבודה מתגברת בצד השני

מעיין מסך

מסך אפלולי

אולי של דמעות

אולי של שינה

מסך

מונע ממני לתקשר

רק נמצאת פה

לא יותר

ובפנים הלב דופק כמו משוגע

ונמאס כבר

ורוצה רק לשכב על הגב

ולחייך

בשקט

בשלווה

פשוט מאושרת

שמש שוקעת אט אט למול ההר

ואני יושבת מולה

ענן מטפס על הרקיע התכול

ואני מביטה בו

שומעת מוזיקה

מביטה בהם משחקים

אח

אילו חיים נפלאים