תהיות...

סערות רגשות.

אני לא יכולה לשבת יותר בשקט.

בבית הספר כבר עשינו את גל הראשון לקראת ההמולה על השוויון בין נשים וגברים.

עכשיו אני פועלת בשביל איכות הסביבה (שנמצאת במצב נורא כרגע בבית ספרי ובכלל בעולם)

אותו מורה נערץ מייאש אותי כל פעם מחדש, הוא מצביע עליי ושואל למה אני לא עושה כלום, הרי אני יכולה לשנות, ובכל פעם הוא אומר זאת ומתכוון לכולנו, לכל הצעירים, לנו כבני אדם, אך היום הוא פנה אליי וניהל איתי את הוויכוח ואני לקחתי זאת אישית.

לפני כשעה סיימתי לראות את הסרט "מלאכיות מברזל" שמדבר על הנשים באמריקה שבעזרת מאבק ממושך, מעצרים ואף שביתות רעב הצליחו להכניס תיקון לחוקה ונתנו את זכות ההצבעה לנשים. את הסרט סיימתי עם דמעות בעיניים. ועד עכשיו אני לא יכולה להירגע ממנו.

מאותו הרגע שוטטתי באינטרנט וחיפשתי חומרים שונים. שום דבר לא עודד אותי. כן היו פעולות רבות לקידום הנשים, החוקים מראים אותנו כשווים אך האם זה באמת נכון?! הרי נשים מקבלות משכרות פחותה בהרבה מגברים. מדוע?

לצערי הרב מאבקי נדחה עד אחרי החג כי אני נוסעת לשליחות. אבל כשאני אחזור אני אתחיל.

ואני מאוד מצטערת אבל אם יש גברים שיביאו זלזול ויגידו שזה לא מעניינם- הם טיפשים. והם הרבה יותר גרועים מאותם שובניסטים. השובניסטים מראים מה שהם חושבים- הם חושבים שהם יותר טובים מהנשים.. אבל אותם מתעלמים לא מתייחסים לנשים כלל וכלל.

תחליטו מה אתם חושבים.

שהגברים שווים יותר?

או שמה כולנו שווים?!

אני מרגישה שאני יכולה לעשות הכל.

יש בי מעיין הרגשה נהדרת. הרגשה שמתמלאה רק בטוב.. ולע ברע.

מעין הרגשה חמימה וכייפית, מציפה אותי כל פעם מחדש.

בכל שיחה איתו, בכל מילה איתה.

בכלל איכשהו שום דבר לא מעציב אותי, שום דבר לא פוגע בי.

יש מסביבי מעיין מעתה- כדור עוצמה מזכיר לי את פוקימון ושאף אחד ושום דבר לא יכול לפגוע בי

זו מעין תקופה של עזיבה, חזרה, הרגשה של געגועים..

חופש..

הרבה חוזרים..הרבה נוסעים...

שלחתי אותו-המכתב למלאך שאבד

אני לא מצפה לתשובה

ואני מאמינה שאני גם לא אקבל

אבל אני צריכה לכתוב ביומיים הבאים עשרות מכתבים אחרים..

לכאלה שנוסעים ולא אראה תקופה ארוכה..וסתם לכאלה שאני רוצה להגיד מה אני מרגישה..

ובעיקר אני רוצה להגיד תודה.

לכל אחד.

כי הוא מיוחד.

לכל אחד שנותן לי לומר את דבריי.

לכל אחד שמבין. לכל אחד שרוצה להבין.

לכל אחד שלומד אותי ואיתי.

תודה.

אף פעם לא טענתי שעשיתי הכל

אף פעם לא אמרתי שראיתי הכל

אף פעם לא חשבתי שאני יודעת יותר

ממך

או ממנו

אבל כשאנחנו מדברים אל תפנה את ראשך

אל תגיד עזבי- את לא תביני

מאיפה לך אותה ידיעה?

אני רוצה להקשיב

אני רוצה לדעת

רוצה ללמוד

להבין

רוצה שתסביר

בדרכך

ואל תברח ותמציא עוד סיבה

אם תרצה אני אבין

ואגיד לך תודה.