בפוסט השני שלי בבלוג הזה כתבתי משהוא שעורר כמה תגובות,
יצאתי שם בגנות הזוגיות, דבר שמזעזע את רוב האנשים.
הרווקות והרווקים שמשאת חייהם למצוא זוגיות חושבים שאני "ילדותי" או "פגוע מקשר שנגמר".
הנשואים והנשואות מרגישים מאויימים וחייבים להצדיק את מצבם ודרכם בחיים...
(למרות שבהרבה מקרים הם חיים בהכחשה ובשקר).
אז לא, אני לא פגוע מאהבה נכזבת או פרידה כואבת, לא פיתחתי את התאוריה הזאת בשביל לאיים על אף אחד.
פשוט פתחתי את העיניים, ראיתי מה קורה סביבי ולי, נזכרתי בכמה תאוריות מדעיות, קראתי כמה סטטיסטיקות, בנוסף גם כמה תוכניות וכתבות מחקר בערוצי המדע למינהם ובום פתאום הבנתי...
אנו, כלומר בני האדם, ההומוספניאס, בכלל לא חיה זוגית.
ובכן סיפורינו מתחיל בערך 10,000 שנה אחורה (פחות או יותר, אל תיתפסו אותי במילה).
בימים שנראנו בערך ככה:

בימים היפים ההם גרנו להנאתינו במערות, מעבר לכך שהחיים היו ממש יפים אז, אף אחד מאיתנו לא דמיין בכלל שיהיה דבר כזה שנקרא זוגיות.
סדר הדברים היה בערך כזה, מי שבא לו מזיין את מי שבא לה (ואם לא ממש בא לה זה לא ממש משנה...).
ואם בא לה על מישהוא, היא תעשה לו טיזינג עד שיהיה זייון...
10 דקות אחרי זה, היא או הוא כבר יכולים להזדיין עם מישהוא אחר וזה ממש לא יעניין אף אחד...
הוא לא יצא פה גבר גבר, והיא לא תחשב לשרלילה,
זו הייתה הנורמה המקובלת באותם ימים מאושרים ומוארים של האנושות.
אצל שכינינו בממלכת החיות דווקא היו זנים שחיו במונוגמיה, כמה זנים של ציפורים, פינווינים, ישנם אפילו מכרסמים ומיני חיות אחרות שחיים בזוגיות והם חיים כך עד עצם היום הזה. בני האדם לעומת זאת ממש לא חיו בזוגיות. תמיד היינו חיית עדר שיבטית ואנחנו עדיין כאלה.
את השבט שהתכנס במערות החלפנו בקיבוצים, כפרים, עיירות, וערים, אבל אנחנו עדיין חיים בעדרים, בדיוק כמו שהטבע יצר אותנו וטבע את הוראותיו בדי אנ אי שלנו.
ישנם דברים נוספים שטבועים בדי אנ אי שלנו ושאליהם אנו מתכחשים קשות...
דרווין פיתח את ההבנה לגבי "הגן האנוכי", את הגנים שלנו מענין רק דבר אחד, לשרוד ולהתרבות לדור הבא, כל השאר זה חארטה אחת גדולה מבחינתם.
אז מה זה אומר בעצם?
בואו נתחיל מהאישה, הדרך הטובה ביותר מבחינתה לדאוג שהגנים שלה ישרדו גם בדור הבא, היא להיתאחד עם הגנים של הזכר המוצלח ביותר בסביבה, הגיוני נכון? תמיד האישה תרצה ובצדק, את הגבר הכי מוצלח שהיא יכולה להשיג, הכי חתיך, הכי מצחיק, הכי פופולארי, הכי שנון, הכי מסודר כלכלית וכו'. ולמה בעצם? נדמה לה שזה בשביל עצמה אבל זה רק נדמה לה... כל הדברים שהזכרנו פשוט מעידים על גנים טובים. ומעלים את הסיכויים שצאצאיה ישרדו הלאה...
כלומר אישה תמיד תהיה ערה גם אם זה בתת מודע לגנים שמיסתובבים לידה וגנים טובים תמיד "יעשו לה את זה" כי כך כתוב בדי אנ אי שלה...
מחקרים שנעשו בארה"ב גילו שאחוז הבגידות של נשים נשואות עולה בהרבה בתקופת הביוץ.
להגנתם של אותן נשים אני יכול לומר שזה לא שהן לא מוסריות,
הן לא רצו לפגוע באף אחד והן בטוח לא רוצות להרוס משפחות בשביל זיון.
בסה"כ הן לא הצליחו להתנגד לטבע שדרש מהן בכל כוחו (ותודו שלטבע יש כח הרבה יותר חזק מכל כח רצון של בן אנוש), להתחבר עם הגנים האלו שנראים באותו רגע... מה לעשות... קצת יותר מוצלחים מבעלה...
ועכשיו בואו נבדוק מה קורה עם הגברים, לגבר יש שיטה קצת שונה לדאוג לגנים שלו.
אם אצל הנשים הבחירה מטבע הדברים היא בחירה של איכות, הגבר הולך על כמות.
ככול שהוא יצליח לעבר יותר נשים שיולידו יותר ילדים שנושאים את הגנים שלו,
הסיכויים של אותם גנים לשרוד את הדור הבא גדלים. שיטה שונה מטרה זהה.
אז גם הגברים שנחשבים ע"י נשים ככאלה שמזיינים כל מה שזז, רודפי שמלות, בוגדניים וכו', בעצם רק ממלאים את הצו הבלתי מתפשר של הטבע.
הוכחה מעניינת אפשר למצוא בתשובה של המדע לשאלה התמימה "למה יש לזין כובע"?
כידוע הטבע יצירתי ביותר אבל... הוא לא יצירתי סתם.
לכל דבר שהטבע משקיע זמן אנרגיה ודמיון בפיתוחו יש סיבה,
עכשיו נסו לחשוב לאיזה אביזר רפואי יש צורה דומה?
נכון מזרק... אז מה בעצם הפטנט כאן?
בזמן הזיון, צורתו המיוחדת של הזיין האנושי מנסה לשאוב החוצה זרע של זכר אחר במידה וקיים בכוסה הענוג של זוגתו לזיון ולהזריע את זרעו במקומו... הגן האנוכי כבר אמרנו לא?
אז אחרי שהבנו קצת מי אנחנו ולמה אנחנו כאלה, נשאר לשאול אז איך לעזאזל אנחנו מצפים מעצמינו להיות מונוגמים?
אז זהו שאנחנו פשוט לא מונוגמים, אנחנו נאלצים להתחזות ולשקר לכולם ולעצמנו שאנחנו כן.
הסטטיסטיקה בארה"ב אומרת ש 60% מהנישואים מסתיימים בגרושים,
מתוך אותם 60% שמתגרשים ב- 90% מהמקרים הסיבה היא בגידה של אחד מבני הזוג או שניהם.
ניתן בקלות לשער (למרות שכאן אין סטטיסטיקה),
שאצל הזוגות שלא התגרשו, האחוזים הם פחות או יותר זהים בעניין הבגידות,
רק שכאן או שהבגידה לא התגלתה, או שהתגלתה מבלי להוביל לגרושים.
כלומר הרוב המוחלט של המין האנושי נכשל (בפועל לא רק בתאוריה) בניסיון לחיות חיים מונוגמים.
וזה בדיוק מה שאמרתי, זוגיות זאת טעות...
טעות שלנו מול רצונו הבלתי מתפשר של הטבע בכלל והטבע האנושי בפרט.
אצל חיות מונוגמיות אין בגידות, אין אצלן בכלל יצר כזה, הפונקציה הזאת, פשוט לא קיימת אצלם.
זה לא שהם יותר מוסריים מאיתנו, הם פשוט תוכנתו אחרת בקוד הגנטי שלהם.
האדם לצערינו, מנסה לחיות בניגוד לקוד הגנטי שלו ומוצא את עצמו בקונפלקט קשה שהולך ומחריף מדור לדור.
אז מה האלטרנטיבה?
יש כל מיני נסיונות של האנושות לישב את הקונפליקט הזה, יש סווינגרס, יש polyamory.
יש את אלו שחיים "במונוגמיה סידרתית", כלומר כל תקופה מסויימת הם בנמונוגמיה, אבל עם מישהוא אחר.
יש שבחרו לנסות נישואים פתוחים...
ויש אותי, שמחפש דרך אלטרנטיבית לחיות את החיים בלי ללכת נגד הטבע מצד אחד ובלי לשקר את בנות זוגי ואת עצמי מצד שני.
אולי אני ימצא דרך כזאת ואולי לא...מה שבטוח אני נהנה מהחיפוש :-)
אולי האנושות בכלל תוותר על התעלול הלא מוצלח הזה
ובעוד כמה מאות שנים בני האדם בכלל יצחקו עלינו ועל ניסיונותינו המגוכחים לחיות בזוגיות מונוגמית....