בתור מעריץ מספר אחד של ג'יימס בונד בארץ הקודש (יש לי גם קבלות,אינני מתרברב לשווא )החלטתי לצפות שוב ,בפעם המי יודע כמה בסרטי הסדרה (הם משודרים פעם בשבוע בערוצי הכבלים והלוויין) ולדרג אותם,סוף סוף,מהטוב ביותר ועד לרע ביותר,משהו שעדיין לא יצא לי לעשות עד היום.
בינתיים שודרו 18 סרטים מתוך 22 ,ואני אתן סיכום ביניים של הסרטים ששודרו עד כה:
1.ד''ר נו,טרנס יאנג במאי (1962)- בצפיה חוזרת,בפעם המי יודע כמה, הסרט נראה טוב יותר ועשיר יותר ממה שהרגשתי כשראיתי אותו בעבר,אבל הוא עדיין פחות מלהיב מרוב הסרטים שבאו בעקבותיו.
הסרט ריאליסטי ,נאמן למקור הספרותי,נטול הומור כמעט לחלוטין (אין בכך שום דבר רע,בהתחשב בעובדה שהספרים של איאן פלמינג נטולי הומור גם הם)
ודיי אמין.
נקודות הזכות של הסרט : שון קונרי מעולם לא היה צעיר יותר ויפה יותר,אורסולה אנדרס מעולם לא הייתה צעירה יותר ויפה יותר,הסרט שהציג לעולם את דמותו האלמותית של סוכן 007 בשירות הוד מלכותה,הסרט שהציג לעולם את הפתיח המפורסם ביותר בתולדות הקולנוע-דמותו של ג'יימס בונד צועדת מבעד לקנה האקדח ,ואת הנעימה המוזיקלית של מונטי נורמן שתלווה את כל סרטי ההמשך.
נקודות חובה:קצת יבש ולא מרתק במיוחד.
היילייט:אורסולה אנדרס יוצאת מהים בביקיני.
ציון:1/2***
2.מרוסיה באהבה,טרנס יאנג (1963)-כשלוקחים בחשבון שזהו הסרט שהכי נאמן למקור הספרותי שלו מבין כל סרטי הסדרה,ושמדובר בספר הטוב ביותר של איאן פלמינג,הרי שמקבלים נוסחה מנצחת.זהו אכן אחד מ-3 הסרטים הטובים ביותר בסדרה.
סרט זה, כמו קודמו,מסתמך בעיקר על ריאליזם ופחות על הומור.בשונה מ"ד''ר נו" הוא גם מותח ביותר וזוהי המעלה העיקרית שלו.
נקודות זכות:הסרט הראשון בסדרה שמשתמש בפרה-טייטל סיקוונס,הקודמת לשיר הנושא, שהפכה לאחד מסימני ההיכר של הסדרה.סיפור מצויין,ליהוק מושלם,מתח ואקשן ללא הפסק.
נקודות חובה:סקסיסטי עד כדי הרגשת אי נוחות
היילייט:הנסיעה באוריינט אקספרס
ציון:**** (האמת שמגיע לו 4 וחצי אבל לאחר עשרות צפיות הוא כבר לא מרגש אותי כמו פעם)
3.גולדפינגר,גיא המילטון (1964)-הסרט הכי טוב בסדרה.גיא המילטון מוכיח כאן,ובסרטים הנוספים שהוא ביים,שהוא הבמאי הטוב והמתאים ביותר מכל אלה שניסו את מזלם לאורך הסדרה.סרט זה הניח את הבסיס לכל המרכיבים המוכרים והאהובים שהמשיכו לאפיין את הסדרה בסרטים הבאים,ועושה את זה,באמצעות שילוב מושלם בין הומור למתח ואקשן,טוב יותר מכל אלה שבאו אחריו.
נקודות זכות:שיר קלאסי,פסקול מצויין,עריכת סאונד פורצת דרך (וזוכת אוסקר),עלילה סוחפת ומהנה,ה-villain וה-henchman המושלמים,המכונית של בונד,הכובע של אודג'וב,נערת ג'יימס בונד הכי יפה (הכוונה לשירלי איטון,ולא להונור בלקמן).
נקודות חובה:רמאות בעריכה-השעון שבפצצה האטומית מתקדם לכיוון האפס לאט מדיי.
היילייט-כל הסרט באופן כללי.
ציון:*****
4.כדור הרעם,טרנס יאנג (1965)-ארוך מדיי,מונוטוני מדיי ואפילו קצת משעמם.יותר מדיי סצינות מתרחשות מתחת לפני המיים,ובסצנות הקרב התת-מימיות קשה להבין ולהבחין במתרחש.סצינת האקשן האחרונה דיי מגוחכת:הסירה נעה במהירות בלתי אפשרית,וניתן להבחין ברקעים המודבקים לתמונה באופן מלאכותי (והאפקטים האלה זכו באוסקר ,משום מה).בכל מקרה,הסרט היה הצלחה קופתית אדירה.
נקודות זכות:לא ממש
נקודות חובה:סיפור לא ממש סוחף,ביצוע לא ממש מרתק,הסרט החלש ביותר בסדרה בשנות ה-60
היילייט:כשמגיעים,סוף סוף,אל כותרות הסיום.
ציון:1/2**
5.אתה חי רק פעמיים,לואיס גילברט (1967)-כסרט בשלמותו הוא לא הכי מוצלח,אבל יש בו כמה סצינות בלתי נשכחות:לראשונה מתגלה פרצופו של בלופלד (למרות שזה לא ממש משנה,כי בכל סרט שחקן אחר מגלם אותו),סצינת ההתנקשות בג'יימס בונד (שמתגלה חי ובועט בסצינה הבאה),סצינת חטיפת החללית עם אחד הקטעים המוזיקלים הכי זכורים בסדרה ("Space March (Capsule In Space" של ג'ון בארי),סצינת הפירניות הטורפות ועוד כמה המצאות מבריקות.בסופו של דבר,כמו כל הסרטים שלואיס גילברט ביים בסדרה,יש הרגשה שהסרט נוסחתי מדיי, ושחסר בו מרכיב שיהפוך אותו למלהיב ומרגש באמת.
נקודות זכות:לא משעמם לרגע
נקודות חובה:לא מספק בסופו של דבר את הסחורה המצופה,לא אמין ודבילי לעיתים.
היילייט:חשיפת פרצופו של בלופלד.
ציון:***
6.בשירות הוד מלכותה,פיטר האנט (1969)-אחד הסרטים הטובים בסדרה.פיטר האנט שערך את הסרטים הקודמים מתגלה כבמאי מוכשר שמצליח ליצור את אחד הסרטים הארוכים,והמורכבים ביותר בסדרה מבחינה דרמטית.ג'ורג' לזנבי מתגלה כתחליף לא כל כך נורא לשון קונרי.יש בסרט סצינות אקשן מצויינות,והפסקול הוא אחד הטובים שיצאו במסגרת הסדרה.
נקודות זכות:נפח עלילתי ודרמטי יוצא דופן,מוזיקה מלהיבה,ג'יימס בונד לא תמיד מנצח.
נקודות חובה:מספר התרחשויות לא אמינות ובלתי מתקבלות על הדעת
היילייט:סצינת הסיום של הסרט,שהיא גם הסצינה הכי יוצאת דופן בתולדות הסדרה.
ציון:****
7.יהלומים לנצח, גיא המילטון (1971)-הסרט האחרון בהשתתפות שון קונרי.גיא המילטון חוזר לביים, וגם הפעם מדובר באחד הסרטים המבריקים בסדרה.טום מנקביץ' השתתף בכתיבת התסריט ולכן אנחנו מקבלים סרט שהוא משעשע מבלי להיות אידיוטי,שנון מבלי להיות מעצבן.
נקודות זכות:סצינת פתיחה מהטובות בסדרה,שיר מצויין,הברקות טקסטואליות ווויזואליות לרוב.
נקודות חובה:צ'ארלס גריי לא מתאים לגלם את בלופלד.
היילייט:ג'יימס בונד מצליח לצאת חי מהקרמטוריום בסצינה המבריקה ביותר בסרט.
ציון:****
8.חיה ותן למות,גיא המילטון (1973)-הסרט הראשון בהשתתפות רוג'ר מור,הוא גם הסרט הטוב ביותר שלו בסדרה.גם הפעם המילטון כבמאי ומנקביץ' כתסריטאי מצליחים ליצור סרט שנון עד מאוד,מרתק,מלא אקשן ונטול שעמום,בהשתמשם בז'אנר ה"בלקאקספלואיטיישן"כהשראה ליצירת הסרט.
זהו הסרט האחרון,עד להפקת קזינו רויאל ב2006,שמשתמש ביצירתו של פלמינג כבסיס מהותי לכתיבת התסריט.הסרטים שנוצרו לאחריו כמעט ולא מבוססים על ספריו של פלמינג,גם אם הם נקראים על פיהם.אין זה מקרי,אם כך,שלאחר סרט זה חלה הדרדרות קשה ברמת הסרטים,עד להפקת קזינו רויאל שהחזיר לסדרה מעט מכבודה האבוד והרמוס.
נקודות זכות:סצינת פתיחה גאונית,שיר קלאסי,עיצוב סבנטיז מגניב, Villain שלא ניתן להרוג
נקודות חובה:אין
היילייט:הבריחה מהתנינים
ציון:****
9.האיש בעל אקדחת הזהב,גיא המילטון(1974)-סרט חלש בהשוואה לסרטיו הקודמים של המילטון.הסדרה מתחילה בהדרדרות העקבית שלה.
אי אפשר להגיד שהסרט רע,אבל הוא גם לא ממש סרט טוב.הקטעים הטובים בסרט הם רפליקות מהסרטים הקודמים,לא המצאות מקוריות.
גם הבדיחות הסקסיסטיות (והשימוש בגמד מגוחך),שהתקבלו בהבנה בשנות השישים,כבר לא מתאימות לשנת1974
נקודות זכות:השריף פפר,שהופיע גם בסרט הקודם.
נקודות חובה:כבר לא מלהיב כמו הסרטים הקודמים.
היילייט:המבוך של סקרמנגה
ציון:***
10.המרגלת שאהבה אותי,לואיס גילברט (1977)-סרט שהמבקרים נורא אהבו,לא ברור לי למה.בעיניי לואיס גילברט הוא הבמאי הפחות מוצלח מבין במאי הסדרה,וההומור שלו,בניגוד להומור של המילטון ומנקביץ' (שפרש מעבודת הכתיבה לסדרה) מטופש וילדותי,וגם נטול כל מתח.ואסור לשכוח שהסדרה אמורה להיות,בסופו של דבר,סדרת מתח.
נקודות זכות:השיר הכי יפה בסדרה,פסקול מוצלח,גיבורה אינטיליגנטית שאיננה נופלת מבונד באומץ ליבה ובתושייתה (אבל גם היא נזקתת לעזרתו של בונדעל מנת להנצל).
נקודות חובה:רשע אנמי,עלילה לא מקורית (העתק מסויים של "אתה חי רק פעמיים"),לא מרתק.
היילייט:הדמות של Jaws.
ציון:***
11.מונרייקר,לואיס גילברט (1979)-קטסטרופה אמיתית.כל הבעיות שקיימות בסרט הקודם חוזרות על עצמן,רק שהפעם זה עוד פחות מקורי,עוד יותר מטופש,ולקראת סיום הסרט הופך להיות בלתי נסבל.אין שום קשר בין הסרט לספר המאוד מוצלח של איאן פלמינג,ומבחינת מעריצי פלמינג לראות את בונד כסופרמן מגוחך בחלל גובל בחילול הקודש.
נקודות זכות:הסרט האחרון,תודה לאל,שביים גילברט.
נקודות חובה:אפקטים מצחיקים,עלילה מופרכת ולא אמינה,איאן פלמינג מתהפך בקברו.
היילייט:אין
ציון:**
12.לעיניך בלבד,ג'ון גלן (1981)-ג'ון גלן מחליף את לואיס גילברט ומחזיר את הסדרה למסלול ריאליסטי.לא עוד נבלים מופרכים שמנסים לכבוש/להרוס את העולם,לא עוד מסעות אידיוטים לחלל.בסרט הנוכחי העלילה מתרכזת בניסיונם של הרוסים לשים את ידם על מערכת האייטאק לשיגור טילים,ובנסיונו של בונד למנוע זאת.עלילה ראויה לתקופת המלחמה הקרה.כראוי לסרט שמנסה להחזיר את הסדרה אל מקורותיה,אין בסרט גדג'טים מתוחכמים או מכוניות שיכולות לצלול או לעוף. המעבר מעידן הפנטזיה (כפי שהתבטא ב"מונרייקר") לעידן הריאליזם מתבטא באופן סימבולי באמצעות הסצינה בתחילת הסרט שבה המכונית המתוחכמת שבונד מקבל מאגף קיו משמידה את עצמה, ומותירה את בונד להתמודד מול האוייב באמצעים קונבנצניונאלים יותר כגון מכונית סיטרואן עתיקה ואקדח.
פרט לחזרה המבורכת אל הריאליזם,הסרט לא מצליח להיות מרתק או מהנה במיוחד.
נקודות זכות:חזרה אל המקורות של פלמינג.
נקודות חובה:לא מצליח להלהיב
היילייט:חיים טופול שלנו בתפקיד הסיידקיק של בונד.
ציון:***
13.אוקטופוסי,ג'ון גלן (1983)-הסרט הראשון של ג'יימס בונד שראיתי בחיי.אני אפילו זוכר את המקום והתאריך:קולנוע תל אביב,23/08/1983.
זה היה יום הולדתי התשיעי.
אוקטופוסי הוא אחד מהסרטים היותר טובים ומהנים בעידן רוג'ר מור.יש בסרט המון שטיקים כיפים שגורמים לכך שהסרט לא ישעמם לרגע,ויחד עם זאת העלילה היא עדיין ריאליסטית (בהשוואה לסרטים אחרים בסדרה),מתקבלת על הדעת (פחות או יותר),ואקטואלית לעידן המלחמה הקרה-כמו קודמו בסדרה.
נקודות זכות:אקשן רודף אקשן,עלילה מרתקת ומעניינת.
נקודות חובה:מוד אדמס שהופיעה ב"האיש בעל אקדח הזהב" מופיעה שוב בתפקיד נערת בונד,קצת מוזר.
היילייט:אין משהו מיוחד.
ציון:1/2***
14.רצח בעיניים,ג'ון גלן(1985)-בניגוד לקודמו,הסרט הזה דיי מטופש,משעמם,נטול אקשן כמעט לחלוטין (וגם כשיש אקשן,למשל בסצינה עם משאית מכבי האש, ניתן להבחין שמדובר בתמונה מודבקת על תמונה),ומשוחק גרוע מאוד.אפילו תרגום שם הסרט לעברית מגוחך.ג'ון גלן מוותר על הריאליזם היחסי של סרטיו הקודמים ומתבסס בסרט הזה על עלילה מופרכת ואידיוטית.
נקודות זכות:שיר הנושא בביצוע דוראן דוראן.
נקודות חובה:כמעט הכל
היילייט:שחקן זוכה אוסקר (כריסטופר ווקן) מופיע בסרט ג'יימס בונד (אבל משחק גרוע,כמו שאר השחקנים בסרט)
ציון:1/2**
15.באזור המסוכן,ג'ון גלן (1987)-פחות טוב אפילו מקודמו,"באזור המסוכן" (עוד תרגום קלוקל של שם הסרט לעברית) מציג רשע אנמי ולא מעניין שמופיע בסרט למשך 5 דקות בערך,סצינות אקשן מגוחכות המלוות בהומור ירוד ועלילה שמזכירה יותר את רמבו מאשר את גיבורו של איאן פלמינג.
אפילו שיר הנושא לא טוב...
במשפט אחד ניתן לומר,לסיכום,כי סרט זה הוא מתמודד רציני על תואר סרט ג'יימס בונד הנשכח ביותר.
נקודות זכות:שיר הסיום של הפריטנדרס שהוא אחד הטובים שנכתבו במסגרת הסדרה.
נקודות חובה:הסרט בכללותו.
היילייט:רואים את הלונה פארק בוינה.
ציון:**
16.רשיון להרוג,ג'ון גלן(1989)-למרות שסרט זה הוא לחלוטין סרט לא בונדי מבחינת אופיו,ואלים מאוד בניגוד לכל שאר סרטי הסדרה,הרי שבתור סרט אקשן הוא סרט לא רע,למרות ש20 שנה אחרי הוא נראה דיי מיושן,אפילו בהשוואה לסרטי בונד עתיקים יותר.
נקודות זכות:סרט אקשן משובח,2 נערות ג'יימס בונד במקום אחת.
נקודות חובה:לא באמת סרט ג'יימס בונד.
היילייט:בניסיו דל טורו בהופעת בכורה קולנועית.
ציון:***
17.גולדנאיי,מרטין קמפבל (1995)-אחרי הפסקה של 6 שנים (הארוכה ביותר בתולדות הסדרה) ג'יימס בונד חוזר עם במאי חדש,שחקן ראשי חדש,צוות חדש,וסרט שעשוי בסטנדרטים המודרנים המקובלים כיום,החל מסצינת ה"גאן-בארל" עם האפקטים המיוחדים וכלה בסצינות האקשן שלא נראות מיושנות ומודבקות.כל אלה לא הופכים את הסרט לטוב יותר,אבל לפחות הוא לא נראה מיושן.הסרט כשלעצמו לא רע,אבל במידה מסויימת הוא נטול ייחוד ונראה כמו עשרות סרטי אקשן אחרים שכבר ראינו.
נקודות זכות:החצי שעה הראשונה דיי סוחפת,עם אפקטים מרשימים וחדשניים .
נקודות חובה:הסרט נחלש בהמשך והופך לשגרתי למדיי.
היילייט:פמקה ינסן מבריקה בתפקיד קסניה אונטופ וניתן להבין מדוע נהפכה לכוכבת בעקבות הסרט הזה.
ציון:***
18.מחר לנצח,רוג'ר ספוטיסווד (1997)-אוי,כמה שהסרט הזה גרוע, בכל פרמטר אפשרי.הוא מצליח להתעלות אפילו על "מונרייקר" ברמתו הנמוכה.
הסרט נטול עלילה כמעט לחלוטין(ובאלמנטים העליליתיים הספורים שכן יש בו מזכיר המון סרטי בונד קודמים בסדרה),הרשע (השחקן הוולשי המוערך,ג'ונתן פרייס) לא מעניין ולא מתאים לתפקיד,ההומור גרוע,שיר הנושא חלש,נערות הג'יימס בונד הן מהפחות מרשימות בסדרה,ובאופן כללי היה קשה לי לצפות בסרט עד לתומו מבלי להירדם.
נקודות זכות:הרעיון הכללי מוצלח, שיר הסיום בביצוע קיי די לאנג הוא אחד הטובים שנכתבו במסגרת הסדרה.
נקודות חובה:כל השאר.
היילייט:אין
ציון:1/2*
19.העולם אינו מספיק,מייקל אפטד(1999)-הבמאים ממשיכים להתחלף,אבל הסרטים ממשיכים לאכזב.מבחינה עלילתית הסרט הזה יותר טוב מקודמו,אבל הבעיה היא שכל השאר לא:הסרט מגוחך ומשוחק רע(במיוחד על ידי סופי מרסו),הוא לא אמין בגרוש,לא מצחיק,והשיר מעצבן ושמע כמו רפליקה של השירים הקודמים בסדרה.
נקודות זכות:דניס ריצ'ארדס ממש יפה
נקודות חובה:זה פשוט כבר לא זה.
היילייט:גולדי,חלוץ מוזיקת הג'אנגל,נותן את תצוגת המשחק הכי טובה בסרט.
ציון:**
20.למות ביום אחר,לי טמאהורי(2002)-הסרט הכי גרוע בסדרה ללא צל של ספק.הטמטום נודף כמעט מכל סצינה בו:מכונית בלתי נראית ,שמש מלאכותית שיכולה להאיר את הלילה או לחלופין לתפקד כנשק יום הדין,השתלת די אן איי שמסוגלת להפוך קוריאני לבעל תווי פנים אירופאים ועוד.
לא פלא שלאחר הסרט הזה הפקת הסדרה נעצרה ל4 שנים,החוזה עם פירס ברוסנאן לא חודש (למרות שהוא דווקא כן היה מעוניין בכך) והוחזר הבמאי היחיד שהצליח לביים סרט נורמלי במסגרת הסדרה ועדיין לא פרש לגמלאות,מרטין קמפבל.
נקודות זכות:זה היה כל כך גרוע שסוף סוף המפיקים השתכנעו לוותר על פירס ברוסנאן.
נקודות חובה:זה היה כל כך גרוע שפלא שהסדרה לא בוטלה.
היילייט:nדונה הצליחה גם לזכות ב"ראזי" על תפקידה בסרט,וגם להיות מועמדת על השיר הגרוע של השנה.
ציון:*
21.קאזינו רויאל,מרטין קמפבל(2006)-איזה קאמבק מפואר! הכל בסרט עובד כמו שצריך:דניאל קרייג הוא ,אמנם,בלונדיני,אבל פרט לכך הוא בדיוק השחקן האידיאלי לגלם את ג'יימס בונד,כמו שאיאן פלמינג הגה אותו במקור,מרטין קמפבל מוכיח,שוב,שהוא הבמאי הראוי לביים את סרטי הסדרה,כשהוא מוותר על גדג'טים מגוחכים,אפקטים ופירוטכניקה מעייפים,וחוזר אל הריאליזם הנאמן ליצירתו של איאן פלמינג,העלילה היא מן המשובחות בתולדות הסדרה,אם לא המשובחת ביותר,והצילום/העריכה/הסאונד עולים מדרגה לעומת הסרטים הקודמים.
בעצם מדובר כאן בסרט מתח,יותר מאשר סרט אקשן.הצופה מוצא את עצמו מעורב באופן אקטיבי בסיפור,מזדהה עם מה שהוא רואה על המסך ולא סתם מוחא כפיים בסצינות הפעולה והאפקטים שאפיינו את הסרטים הקודמים.
נקודות זכות:מפיקי הסדרה עשו את הלא יאומן והחזירו את הסדרה לימי הזוהר שלה לאחר (כמעט) 40 שנה במדבר.
נקודות חובה:נגמרו באופן סופי כל הנובלות של איאן פלמינג.
היילייט:המרדף בתחילת הסרט בין בונד לטרוריסט האפריקני,משחק הפוקר בין בונד ללה-שיפר,סצינת העינויים.
ציון:1/2****
22.קוואנטום של נחמה(2008),מרק פורסטר-ושוב פעם המפיקים עושים שטות:מוותרים על מרטין קמפבל ומביאים את מרק פורסטר הכושל,והתוצאה היא סרט בינוני לחלוטין שלא מתקרב אפילו לשיאי הסרט הקודם,למרות שהוא מהווה המשך ישיר שלו (תופעה יחודית בתולדות הסדרה,כאשר אף אחד מהסרטים הקודמים לא היווה המשך ישיר של הסרט שקדם לו,למעט,אולי,"יהלומים לנצח").
אין בסרט הזה נבל גדול מהחיים שהוגה תוכנית מתוחכמת ושטנית שמאיימת על שלום העולם,אלא סתם עבריין קטן שמתכנן לרכוש, במרמה,חלקת אדמה עם מרבצי מים גדולים על מנת למכור אותם במחיר מופקע-עם תסריט כזה אפילו תיכוניסטים לא יצליחו להפיק סרט שיצור עניין כלשהוא,לא כל שכן כשמדובר בסדרה הארוכה והמצליחה בתולדות הקולנוע.
נקודות זכות:לא מצאתי שום דבר מיוחד הסרט הזה
נקודות חובה:הסרט לא מעניין,סצינת הקרב הסופי סתמית לגמרי,נערת ג'יימס בונד גרועה במיוחד,אלישיה קיז וג'ק וייט לא הולך טוב ביחד
היילייט:הגאנבארל מופיע בסוף הסרט ולא בהתחלה,וזה הדבר הכי מעניין הסרט...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
