מנסה להסתכל על דברים קצת אחרת, מנסה לקחת דברים קצת אחרת.
מנסה לפרש דברים בדרך שנראית לי יותר חיובית, רוצה שהכל ילך טוב יותר, הרבה יותר ממה שרציתי אז.
חושבת על כל התקופה האחרונה, שהייתה ממש מבולבלת, לא ברורה, בעיקר רכבת הרים אחת גדולה.
כל המחשבות האלה, הציפייה שיקרה אפילו את הדבר הכי קטן, פעם ראשונה שציפיות עושות לי קצת טוב.
אז אני לא נוסעת מחר, אולי שבוע הבא, אולי עוד חודש, ואולי בכלל לא.
זאת לא הנסיעה היחידה שנדחתה השבוע, גם בהורוסקופ היה כתוב שכדאי לדחות את התוכניות, אומרים שכל עקבה לטובה כןכן מה שתגידו, ככה יצא.
בכל מקרה הייתי די מוכנה לזה שלא בטוח שאסע, אני יודעת שזה יקרה, מתישהו.
אני גם עדיין סופרת את הימים שנשארו בבצפר המגעיל הזה,אבל דווקא מתחיל להיות די מצחיק.
אבל הצחוק רוב הפעמים נהרס בקלות, סתם כזה מסיבות מטומטות,מתאכזבת ממש בקלות,אבל די למדתי להתמודד עם זה.
מתחילים לחשוב כבר הלאה, תיכון מגמות וזה, חלק נלחצים, וזה טבעי, אבל אני בחלק הזה של לא.
יש לי הרגשה שיהיה לי הרבה יותר טוב בתיכון, אומרים שמתגברים גם יותר.
שכולם כבר רואים את החיים אחרת, וכולם משתנים בעיקר הבנים מכל השטויות שלהם וזה.. אני באמת מקווה.
גם כל הריקוד כבר נהיה קטע ממש מבלבל, בכל מקרה החלטתי לעזוב סוף שנה, לנסות מקום אחר.
חח בדיוק נזכרתי שלפני המבחן השבוע אמרתי לחברה שלי שנה מקום שנה מזל.
מקווה שגם זה ישתנה.
אומרים שכל הזמן יש עליות ומורדות, שאחרי ירידה מגיעה עליה, אני חושבת שהעליה הזו מתחילה קצת.
וזה בא במין גלים קטנים כאלה..
המחשבות על כל המצב הזה שהיה בחודשים האחרונים, מתחילים להיות מין שגרה כזו אצלי, מתרגלת.
בעיקר המחשבות על כל המצב שהיה ביננו.
כן אני די נשמעת פתטית, אבל הדבר הזה פשוט לא יוצא לי מהראש.
היום מישהי אמרה שאם הגורל היה חושב שזה נגמר, הוא היה יוצא לי מהראש.
יש בזה משהו, אבל אני כבר ממזמן לא מאמינה בגורל.