לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...



כינוי: 

בת: 34

ICQ: 285304761 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2009

לדעת מה שלא צריך...


אני לא יודעת למה היה איכפת לי פתאום, משום מקום...הייתי חייבת לשאול?

מאיפה הדחף הזה לדעת מה קרה? למה זה מעניין אותי כל כך? ולמה אני לא מצליחה להוציא לעצמי את זה מהראש?

הרי אני כל כך נהנת עם חברים שלי, אפילו מאוד, הוא נותנים לי הרגשה כל כך טובה להיות בחברתם.

הם נותנים לי להרגיש שבאמת יש מישהו בעולם שאיכפת לו ממני. גם שהם נסעו לפולין הם צעקו לי מרחוק שאני אבוא סתם לקבל חיבוק, ואמרו לי שהם יתגעגעו אלי.

אני לפעמים חושבת עם כל מה שעברתי עד עכשיו באמת שווה את זה.

הרי זה לא כמו שזה ניראה מבחוץ, הם חברים שלי ואני אוהבת אותם, נוח לי להיות אמיתית לידם, הם לא צוחקים עלי בשום דבר שהו, גם אם אני שומעת אותה מוזיקה לתקופה ארוכה, אני יודעת שהם לא יגידו משהו בפני בצחוק ואחרי זה יגידו מאחורי הגב שזה באמת. אם מישהו היה מדבר עלי מאחורי הגב הם תמיד באים ומספרים לי.

לא איכפת לי לצחוק מכל הלב, להגיד את מה שאני חושבת, לריב איתם ולהשלים חזרה.

 

לאחרונה גליתי משהו כואב אולי אפילו עוד יותר שלפעמים נותן לי מחשבות לקחת סכין ולתקוע בגב כמו שעשו לי.

להרגיש כאב אמיתי שיגרום לי לשכוח איך שברו לי את הלב במילים נורא פשוטות.

אני לא יודעת אם הייתי צריכה לגלות שמדברים עלי בלי סוף מאחורי הגב, שכל פעם שאני עושה משהו מישהו בוחן אותי. אנשים רואים אותי כמו שאני מבחוץ וככה זאת אני מבחינתם, לא צריך להיות לי איכפת נכון?

אני לא רוצה להיות מגעילה לידידים שלי, הם חברים שלי, גם אם גליתי שמישהו דלוק עלי הוא יודע שיש לי חבר והוא משחרר אין לי צורך להגיד לו שירד ממני. אני יודעת מתי להגיד לא ואני יודעת מתי להתנהג ואיך עם כל אחד ברמה של הפתיחות שאני חשה לידו.

 

משום מה אני לא מצליחה לדבר איתן על דברים אישיים שהייתי הולכת אליהן בכל דבר קטן,

היינו ניפגשות ומדברות עד לשעות הקטנות של הלילה. עכשיו אני מפחדת שאני מספרת משהו ואז הן הולכות ומדברות עלי מאחורי הגב ורק מצדיקות את איך שזה ניראה מבחוץ בלי לדעת איך זה מבפנים.

לא נותנים לי הזדמנות להסביר.

 

אני יודעת שבצבא אני אכיר אנשים חדשים ובמיוחד בנות, אני הולכת להיות איתן בחדרי בקרה או להיות איתן בחדר.

אני יודעת שחברים טובים וישנים ישארו איתי לנצח......

גם שאתם רחוקים, אי שם באירופה תדעו שאתם תמיד נימצאים איתי ואני חושבת עליכם כל הזמן....

 

 

הלוואי ואני אפסיק לקחת דברים קשה...

 

* צריך להגיד דיי לצביעות...

לדבר בכנות וביושר, פנים מול פנים. *

 

נכתב על ידי , 20/3/2009 11:42  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,297
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל»o° Shirush...[: °o« אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על »o° Shirush...[: °o« ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)