נראה לי צריך לנקות את קורי העכביש שהצטברו פה.
בכל אופן, זה העדכון הכי טוב שיכולתי להוציא. בלי תלונות!!!1
ראשית- אסתר מזל טוב!! 
אז מה עשיתי בזמן שכל השכבה הנפלאה שלי הייתה במסע ישראלי מליל יום שני עד מוצ"ש?
אחרי שהבראתי מהוירוס המחורבן שתקף אותי, כלומר לפלוט מזון לא מעוכל,
להסתחרר בכל פעם שאני חמה ולרעוד כאילו אני עוברת התקף,
גררתי את אילנה איתי לעיר האורות הישראלית-תל אביב.
תחילה עשינו מסלול של מספר שעות בעזריאלי, לאחר מכן החלטנו לנוע לכיוון דיזינגוף
[אחרי שקניתי צעיף/מטפחת בטופ טן. שאני לא אנצל מבצע כה נהדר של הכל ב20 ש"ח?].
אך אני, בריה עצלה שכמותי, אמרתי לאילנה שעדיף לנסוע באוטובוס כי אין לי כוח ללכת ברגל.
אחרי הרבה זמן ודי הרבה אנשים שבהו בנו כשעברנו לידינו, סוף סוף מצאנו אוטובוס שאמור להגיע לדיזינגוף.
עלינו עליו ולא ידענו איפה לרדת.
~באוטובוס~
אילנה: תראי, כתוב שם בצד שאם פונים זה דיזינגוף.
אני: אז הוא בטח יפנה עכשיו.
זין בעין, המשכנו לנסוע ישר והתחלנו לקלוט שפספסנו את התחנה שלנו. בעיקר כשראינו שאנחנו מתקרבות לחוף הים.
ירדנו בבוגרשוב, למרבה ההפתעה [האומנם?] גם שם היו הרבה חנויות.
חנות מגניבה במיוחד [ו2 חנויות אחריה שנראו בדיוק אותו הדבר] הייתה Bגוד עם הרבה הדפסים מגניבים על חולצות ובוקסרים.
אחרי כחצי שעה בחנות החלטנו לחזור ולחפש את היעד בו חפץ ליבנו- קניון דיזינגוף המקסים.
קניתי גופיה ב"הוצאה לפועל" [כן, זה שם של חנות].
לעזריאלי כבר לא הצעתי לחזור באוטובוס, פחדתי להסתכן באחד מהמבטים של אילנה
נו, האלה שאומרים עוד-שניה-אני-מוציאה-לך-את-המעיים-ורוקדת-עליהם-הורה.
חזרנו לעזריאלי והתיישבנו לאכול ליד חלון שמציג בפנינו את הנוף המרהיב של תל אביב- בניינים והמון מכוניות.
רואים אוטובוס של "מטיילי קריית שמונה" מהחלון.
אילנה: מה קריית שמונה? איך הם הגיעו לפה?
אני: באוטובוס?...
כשנכנסו לבית של אנטון התחלתי להוריד מעיל ומגפיים, תוך כדי הוצאתי את הפלאפון והשפתון מכיס המעיל
והוא אמר שהוא יחזיק לי אותם בינתיים, ושם אותם בכיס שלו.
אחרי שסיימתי עם מלאכתי הושטתי לו יד.
~אנטון מסתכל לי על היד ואז לוחץ אותה~
אני: מה אתה עושה?!
אנטון: מה?
אני: מה אתה לוחץ לי יד? אני רוצה את הדברים שלי!
אנה: הוא בתול מנטלי.
אני: לא, דווקא נראה לי שאת מזיינת לו בשכל די הרבה.
אנה הייתה אצלי היום ולקחה ממני 2 ספרים: "ורוניקה מחליטה למות" ו"1000 שאלות ותשובות" שזה מעין אנציקלופדיה.
~אנה באה לצאת מהבית שלי~
אמא שלי: אנה, למה את לוקחת את הספר הזה [האנציקלופדיה]?
אני: כי חבר שלה חכם וגם היא רוצה. ביי.
טוב יש עקרות בית נואשות.
להת'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
