כל מיני קיטורים

נסעתי עם אילנה לביוטופ שעה לפני ההתחלה שלו. כדי לשרוף את הזמן התנחלנו בפארק שעשועים קטן ונטוש.

הייתה לנו מצלמה, שעה פנויה ומכת חום להצדיק בעזרתה את מעשינו. שלא ננצל את זה?

ממצאים ארכיאולוגיים

אחרי זמן מה גם מורן וליאור הצטרפו אלינו

 עכשיו לוידוי האישי שלי:

ביוטופ זה קקי מחורבן [הגיוני, לא?]. הינו תקועים 4 שעות במצודת ים בחוף אשדוד כדי לחקור נמלים.

איך חקרנו נמלים [נגיד ו]אתם שואלים?

ובכן, חיפשנו קנים פעילים ותקענו בתוכם מדחום. אחרי זה תקענו את המדחום באדמה כדי לבדוק את הטמפ' שלה

ואז גם תקענו מד לחות באדמה כדי לבדוק את ה....wait for it... לחות שלה.

אחרי זה פרשנו מטר לאורך קו מסוים באזור שאותו חקרנו ובדקנו כמה סנטימטרים של צמחיה יש שם.

סעמק.

חזרתי הביתה וגיליתי שנשרפתי בפרצוף, אפילו שהיה לי די קר ב3 החולצות שהייתי בהן ולא הייתה שמש.

שעה אחרי שחזרתי עפתי לשיעור פרטי במתמטיקה, שזה כמובן כיף בפני עצמו.

אחרי כמה אינטגרלים חמודים הלכתי לפגוש את אנטון, השמן באדם.

הלכנו לקניון לשבת על פחית ספרייט ובקבוק נסטי [יאפ, עד כדי כך פרועים].

אחרי זה יצאנו לפארק והתחלתי לרעוד מקור אפילו שלא היה מי יודע מה קר בחוץ והתחלתי להרגיש מחלה משתלטת עליי.

לקחתי את הג'קט של אנטון אבל המשכתי לרעוד, אז פרשתי הביתה.

בכניסה לבניין הוא עזר לי להוריד את הג'קט שלו בדיוק כש2 שכנות דתיות מהבניין שלי עברו לידינו. סטרפטיז בלייב.

נכנסתי הביתה וגיליתי שאני חולה.

מה שרמז לי על כך היו הרעידות המטורפות, חום, לילה שלם ללא שינה וכאב ראש כאילו דפקו לי מכות.