יום אחרון לכיתה י"א

חלק מהשיר שהמחנך שלנו אלתר עלינו [את הבית הראשון אני לא זוכרת]:

הם לא רואים את האור,

הם באו לעולם מתרומת זרע של חמור

הם אפילו לא יודעים עברית,

והם קוראים לעצמם כיתה עיונית

התעודה סבבה, למרות שהשנה הפתעתי אפילו את עצמי ברמת העצלנות שלי.

ארבע מאיות, ארבע 5 ושלוש 90

ממוצע: 95.4 {:

מחר יש לי בגרות בהיסטוריה ב,

אחריה [ואחרי שהמוח שלי יחזור למצב צבירה מוצק] אני לא אבחן יותר בהיסטוריה בחיים!!!!!!!^&*^

בדוק אחרי שאני אכתוב את זה אני אחליט ללמוד היסטוריה באוניברסיטה או משהו כזה

שיחות, מצבים, תמונות ויום ההולדת של ולרה

אנטון תוך כדי שהוא פוזל לכיוון המחשוף שלי במשך כל הערב: המ... חולצה יפה.

הערה: לא החולצה שמופיעה בתמונות, אחת אחרת.

תיאור מצב: נוסעים באוטו של אילנה לחוף, לעשות לולרה פיקניק לכבוד יום ההולדת.

באוטו: אני, אילנה, ולרה ואנטון.

הבעיה: אני מסתבכת עם חגורת הבטיחות. קודם אני לא מוצאת אותה,

לאחר מכן אני לא מוצאת את החרא הזה שאמור להתחבר לחרא השני [אני נורא מילולית היום] ולהבטיח את בטיחותי.

אנטון [בבדיחת משקל]: מה קרה יולה, אין לך מספיק חגורה?

אני: חכה חכה שתצא מהאוטו, תניח את הדברים הכבדים ותקבל על זה.

~כעבור כמה שעות~

אנטון: טוב, לכבוד מי שותים הפעם?

ולרה: אפשר... לכבודי ו...לכבודי.

סיפרתי לאנטון שאילנה התעסקה [לא ככה...] עם צעצוע הקיפוד שהוא הביא לי [שזה גם מעמד לפלאפון] וקראה לו גרגורי.

אנטון [בהלם]: לקיפוד היפה, הצבאי, המוכשר והמאומן שלי היא קראה גרגורי?!

[הוא עד עכשיו מזכיר לי את זה]

אנטושקה ניסה לגנוב קרטושקה [אירוני] ונתפס במצלמה הנהדרת שלי

בתמונה: הגנים לאף היהודי שלי באים לידי ביטוי

שאר התמונות שיש לי הן תמונות הזויות שלי עם אילנה,

ואם אני אפרסם אותן היא תכניס לי עקב לתחת. במקרה הטוב.